$
ספרות

סופר לייקים

מעין אבן כותב סיפורים קצרים כסטטוסים בפייסבוק. ספר דיגיטלי חדש מאגד 50 סיפורים שלו בליווי איורים

אלעד בילו 09:3023.06.16

"הבהובים", כך קורא מעין אבן לסגנון הכתיבה שלו. "מחווה לקטע מהספר 'שתהיי לי הסכין' של דויד גרוסמן, שבו יאיר כותב למרים ומספר לה על ההבהובים שלו - מחשבות קטנות שחולפות בראשו", הוא מסביר. "סטטוס בפייסבוק חי לרוב מספר שעות מצומצם, הוא בא והולך, מהבהב".

 

איור של ענבר הלר אלגזי איור של ענבר הלר אלגזי איור: ענבר הלר אלגזי
כן, אבן כותב בפייסבוק, באופן שלטענתו לא נופל לשום הגדרה: "מעין סגנון כתיבה חדש, לא בדיוק שיר ולא בדיוק סיפור, משהו קולח וקולע, מושתת על פואנטה. לא מצריך מאמץ, ומאוד נגיש". אתמול יצא לאוויר העולם הספר "למה אני לא מתאבד", שמאגד 50 טקסטים פרי מקלדתו בגרסה דיגיטלית בלבד. זה קורה דווקא בשבוע היחיד בשנה שבו אנשים הולכים לדוכנים, רואים ומרגישים ספרים ממשיים. כדי שהקהל יוכל בכל זאת להרגיש משהו מוחשי, 50 האיורים (המקוריים) המלווים את הטקסטים בספר, ומהווים חלק שווה להם בחשיבותו, מוצגים במתחם רביעיית פלורנטין בתל אביב החל מאתמול ועד ליום שבת.

 

אבן בן ה־22 הוא תל־אביבי, שעוד לא עברה שנה מיום שחרורו מהצבא. כבר שנים שהוא כותב, וסיפור קצר שלו אף הגיע לרשימת המומלצים בתחרות הסיפור הקצר האחרונה של "הארץ". שירים שכתב התפרסמו בכתבי עת ובעיתונים שונים. לפני שלוש שנים החל לפרסם בפייסבוק. "לאט לאט הפרסומים צברו קהל", הוא נזכר, "ונהיתה מין תדמית כזאת, אישיות וירטואלית. הרגשתי שזה מעצב את הכתיבה שלי, כתבתי מתוך ידיעה שזה משהו שהולך להתפרסם".

 

הטקסטים כולם עוסקים בשאלה "הכי מהותית" לדבריו, והיא מדוע להמשיך לחיות. שאלה המלווה אותו "מאז שאני זוכר את עצמי", הוא אומר. "שם הספר סחף כל כך הרבה הזדהות שאני בעצמי הייתי מופתע מכמה אנשים בעצם רוצים ולא מעזים לשאול את השאלה האלמנטרית הזאת".

 

אחרי שננעל על 50 קטעים מתוך מאות, החל להתאים להם ציורים, איורים ורישומים. "בגלל התמצות הרגשתי שלכל קטע מגיעה גם נוכחות ויזואלית", הוא מסביר. 50 האיורים של 50 יוצרים שונים, ובהם מאשה זלוטברג, יואש פלדש וים וינברג, נוגעים גם הם בפחד מהחיים ומהמוות ובתשוקה לשניהם.

מעין אבן. כותב סיפורים קצרים כסטטוסים בפייסבוק מעין אבן. כותב סיפורים קצרים כסטטוסים בפייסבוק צילום: אוראל כהן

 

בין האמנים נמצא גם המאייר הידוע דני קרמן, שאותו הוא מכיר מהילדות דרך חברה של אמו. "כילד מאוד הערצתי אותו. בחדר עדיין תלוי ציור שהוא נתן לי כשהייתי בן 5. תיארתי לו איך נראה פוקימון והוא צייר. אגב, אין שום דמיון לפוקימון בציור. אז פניתי לגיבור האיור שלי שיש לו פייסבוק פעיל, הוא ענה ואמר שהוא זוכר הכל והצטרף".

 

אלימינציה

אני מפחד מהחיים

קצת פחות

משאני מפחד מהמוות

והקצת פחות הזה

הוא פשר הקיום שלי

(סיפור קצר מתוך "למה אני לא מתאבד")

בטל שלח
    לכל התגובות
    x