שובו של נביא הזעם
לפני 30 שנה פרסם יצחק בן־נר את ספרו "מלאכים באים" שבו מתואר עולם עגום של תלות במחשבים וקבוצות חרדים קיצוניים ששולטים על המדינה. עכשיו יוצא הספר מחדש, ובן־נר, ששלח עותק ממנו לשרה רגב, מקווה שהוא יצליח לעורר דיון: "אני לא נביא, אבל אני רואה בעיניים מפוכחות בפני מה אנחנו עומדים. בעתיד דברים עוד יקצינו"
דוד הלפרין הוא רווק תל־אביבי, איש מחשבים וחובב נשים שמוקף חברים. ערב אחד מופרת שלוותו כששלושה חרדים מתנפלים עליו ומכים אותו מכות רצח. הוא מנסה למחוק את הטראומה, ללא הצלחה, ויוצא למסע חיפוש ונקמה בירושלים, הנשלטת בידי חרדים, כשהוא רותם את כישורי המחשוב שלו כדי לגלות את זהותם של שלושת המתעללים.
זו עלילת הספר "מלאכים באים", רומן עתידני שכתב הסופר יצחק בן־נר לפני 30 שנה ובו הצליח לחזות בדיוק מפתיע את המציאות העכשווית. השפעת ההתחרדות אינה האלמנט הנבואי היחיד בספר. הגיבור שלה, למשל, מקבל מייל ומדבר באמצעות טלפון מובנה על ידו. ברקע העלילה ממשלה חלשה שנתמכת ונסחטת על ידי כוח חרדי קיצוני. "אנחנו נעשים אלימים בצורה בלתי רגילה, ואת האלימות הרגשתי באוויר כבר אז, בהפגנות הראשונות של ארץ ישראל השלמה", אומר בן־נר בן ה־79. "זה היה משחק ילדים לעומת מה שקורה עכשיו, כמו שהאינתיפאדה הראשונה היתה משחק ילדים לעומת זו שאחריה. יש כאן מדרוג של סכנה".
יצחק בן־נר. "בעוד 30 שנה יהיו פה דברים מטורפים יותר" צילום: שאול גולן לפני 30 שנה עורר הספר ויכוחים גדולים. "הוא זכה לתשבחות, אבל היו מבקרים, מתנחלים וחרדים, שהאשימו אותי בשנאת חרדים ואנטי דת", אומר בן־נר, שספרו הנבואי יוצא בימים אלה מחדש (כנרת זמורה־ביתן) בעריכה שלו ושל פרופ' יגאל שוורץ, שערך גם את הגרסה הקודמת. "בבחירות שאחרי צאת הספר הגדילו החרדים את כוחם, ו'על המשמר' יצא בכותרת 'המלאכים באים'. אז אני את שלי עשיתי".
בן־נר נולד בכפר יהושע וסיפוריו הראשונים הופיעו ב"דבר לילדים" עוד בנעוריו. הוא הגיש תוכניות בגלי צה"ל; ארבעה מספריו עובדו לקולנוע; והוא זכה בעבר בפרס אקו"ם, פרס עגנון ופרס רמת גן לספרות. השנים שעברו מאז כתב את "מלאכים" לא ריככו את הכעס שלו על המצב. בעוד 30 שנה הוא צופה שישראל תהיה מדינה אחרת לגמרי. "יהיו פה דברים מטורפים יותר. נדרש מרחץ דמים חיצוני או פנימי או שניהם כדי שתהיה היטהרות מוחלטת לקראת מדינה הוגנת ונכונה".
אין בספר אזכור לסכסוך עם הפלסטינים.
"לא התייחסתי לעניין הערבים כמעט. איכשהו הבעיה הערבית נפתרה בלי להגיד איך. כתבתי על עוד 35 שנה בערך, אז יש לנו עוד זמן. הנכדה שלי תהיה אז בת 40 בערך, כמו הגיבור, והיא תצטרך לאכול את מה שאנחנו משאירים לה. וזה ממש לא מוצא חן בעיניי".
מה הפתרון?
"בתנאים הנכונים לא אכפת לי שתהיה פדרציה של שתי מדינות עצמאיות עם קשרים והגנה הדדית. כרגע זה רחוק".
הספר אינו מוגן ובן־נר אינו מרוצה מהעובדה שהוא צפוי להסתפח למבצעי ה־4 במאה, לעומת זאת, הוא אוהב מאוד את העטיפה החדשה שציירה נכדתו אליה בן־נר. לחוק הספרים, הוא אומר, "אין שום קשר למציאות. לא הייתי מתומכי החוק ואפילו רבתי על זה עם השרה הקודמת לימור לבנת, שהיתה נאורה יותר מזו של עכשיו (מירי רגב — מנ"ש), שמבטלת אותו רק כדי ליצור פרובוקציות. היא גם תגמור את הקריירה בפרובוקציות. לדעתי היא כבר שואפת לכיסא ראש הממשלה".
יש לה סיכוי להגיע לשם?
"בנסיבות מסוימות גם אורן חזן יכול להגיע לשם". אבל הבוס של רגב מרגיז אותו הרבה יותר. "אנשים שותקים מול ראש הממשלה אף שלפי כל העדויות הם שונאים אותו אבל חוששים שיזרוק אותם כמו שזרק את בגין ובוגי". הוא מתרשם ש"ביבי מפחיד אותנו לעייפה כי הוא פחדן בעצמו". והתוצאה, לדעתו ישראל הפכה להיות "מדינה שמעייפת את יושביה, מטרחנת וחופרת".
