הארץ שלו
באלבום "ארץ שלא שם" דויד פרץ סוחף את המאזין לבאר שבע צבעונית, יצירתית ומחאתית
כולם רוצים לתל אביב או לפחות לירושלים. יוצרי תרבות נוטים להתנקז לטריטוריות מוגדרות שמתאפיינות במגוון אנושי, בסיקור תקשורתי רציף ובאורבניות סואנת. התופעה הזו מובנת במדינות שבהן המרחק בין המרכז לפריפריה מתבטא בנסיעה ארוכה או בטיסה, אבל גם בישראל אמנים מרגישים שהם חייבים לחיות ולעבוד בתל אביב.
אלא אם הם שמעו על דויד פרץ. פרץ, מוזיקאי, מפיק, זמר, בעל אולפן הקלטות, מרצה ופעיל תרבות, הפך לאחד הסמלים של באר שבע. "ארץ שלא שם" הוא אלבום הסולו השלישי של פרץ, אבל הפעילות המוזיקלית שלו אינטנסיבית מאז הקים את להקת בלובנד שהוציאה אלבום אחד ומופלא לפני 17 שנה. בלובנד חשפה את פרץ ככותב רגיש וכמלחין מרתק. כבר אז הוא כתב שירי אהבה נכזבת עתירים באווירה ובאקספרסיביות הפקתית. פרץ של בלובנד בא מאינדי בריטי ומבלוז אמריקאי.
פרץ של "ארץ שלא שם" הוא אמן הרבה יותר בטוח בעצמו ובמה שהוא רוצה לומר. אם בעבר הכריזמה שלו היתה שקטה למדי ונסמכה בעיקר על המיומנות המרשימה שלו כגיטריסט, כעת היא פורצת החוצה מיד, כבר בצליל הראשון. הפרץ ששר ב"מכרתי את נשמתי לשטן" נשמע כמו מישהו אחר מהבחור המופנם מבלובנד.
ההגשה המופנמת חוזרת בהמשך האלבום, למשל ב"כמו אגדה", כולל סולו הסקסופון שמציע תזכורת מעולה לעבר המוזיקלי של פרץ; או בביצוע ל"מקום בתוכי", אולי הלהיט הגדול שלו עד היום מהאלבום הראשון, "הייקו בלוז", שיצא ב־2007.
פרץ לא מזוהה במקרה עם עיר מגוריו. באר שבע, וגם הדרך ממנה ובחזרה אליה, ממלאת את המילים והצלילים של
האלבום. בשיר הנושא הוא מספר: "אני מריח את העיירה בוערת/ את כחול הים שלא נגמר/ את הגלות שמערערת/ אלפי שמשות שוקעות/ ועוד ערים מתות בדרך מתל אביב/ אל ארץ שלא שם". כל הביקורת הפוליטית, התכנונית־נדל"נית והחברתית מתגלמת במילים האלה בטבעיות.
באר שבע של פרץ מלאה חיוניות ויצירה אבל גם ביקורת ומחאה. האנרגיות של האלבום מאזנות את שני הצדדים, כך שהאופטימיות מספיגה את החומרים הקודרים יותר. ב"דרך מצדה" הוא מתייחס אל העיר כבת זוג שהוא מאיים לעזוב. "אלפיים שנות גלות/ גדודים של דודי שמש/ עצי מכנף נאה/ בתים ללא מבנה/ סטודנטים מתחלפים/ המהגרים בקבע/ סורוקה לא מרפא/ כאב שלא מרפה".
תל אביב יכולה להתקנא למשך 40 הדקות של "ארץ שלא שם" בבאר שבע שזכתה ביוצר כמו פרץ, שיודע להפוך גם צבע אדום וגם דודי שמש לתמונת מצב מפוכחת וחולמנית בו־זמנית.
