מהקולנוע לבמה
המפיקים שוקי גור וירון פלד מביאים לישראל את "פרסיליה מלכת המדבר", אחראים על אדפטציה ישראלית של "בילי אליוט" וכבר רואים את העתיד בהעלאת "מופע האימים של רוקי" בעברית. תחרות עם התיאטרונים הרפרטואריים? "אין חשש, יש לנו יתרון בפרסום"
"'פרסיליה' זה סטוץ, 'בילי אליוט' זה יותר קרוב לחתונה", אומרים המפיקים שוקי גור וירון פלד שמסתערים על ענף מחזות הזמר הישראלי עם "פרסיליה מלכת המדבר" ו"בילי אליוט" — שני להיטים בינלאומיים המבוססים על סרטי קולנוע מצליחים.
הראשון הוא המחזמר הידוע מהווסט אנד בלונדון עם הקאסט המקורי הכולל את ג'ייסון דונובן, שיוצג ב־4–9 ביולי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב. השני הוא גרסה ישראלית למחזמר עטור הפרסים והשבחים מאת לי הול למוזיקה של סר אלטון ג'ון, שתעלה מ־31 במאי באולם הסיטי הול החדש בסינמה סיטי, בבימוי אלדר גרויסמן לנוסח עברי של אלי ביז'אווי ובהשתתפות אבי קושניר (שירקוד לראשונה סטפס על הבמה), אושרי כהן, דפנה דקל, דינה דורון ושני הילדים ארנון הרינג ושון זילברשטיין שיגלמו לסירוגין את בילי אליוט, נער שמחליט להגשים את חלומו להיות רקדן.
ההשקעה בהפקה של "בילי אליוט" עומדת על כ־12 מיליון שקל, ושותפים בה פרדי זיסקרוט, שותפו של גור בגלים הפקות ("דיסני על הקרח", "כמעט מלאכים", "ספיריט אוף דה דאנס", "דאלי בנמל"), פנינה ומשה אדרי ורו"ח אייל לוטקר. "הקמנו ישות חדשה, 'סינמה סטייג' פרודקשן', שתעסוק במיזמים גדולים של עולם הבמה", מספר פלד, חלק מסולן הפקות שמפיקה את "הפסטיגל" שהחליט להתפתח לכיוונים נוספים והקים את חברת Footprint investments למדיה, תקשורת ובידור העוסקת גם בתחום של אנרגיות מתחדשות. "אני משאיר רגל אחת שם, והשנייה מחפשת אתגרים חדשים".
מהקולנוע לבמה
"להביא מחזמר ולעשות גרסה מקומית אלה שני תחומים שונים", מסביר גור. "ב'פרסיליה' קונים מופע כמו שהוא ומביאים אותו לארץ, וזו השקעה מסיבית לתקופה קצרה. אנחנו מסתובבים בעולם ובודקים אם יש דברים שיכולים לדעתנו להצליח אצל הקהל הישראלי. ב'בילי' מדובר ברכישת זכויות, אבל ההשקעה האמיתית היא באדפטציה הישראלית, וזה מוצר שלנו שאנחנו יכולים לרוץ איתו כמה שאנחנו רוצים".
"הצבנו לעצמנו רף גבוה, כי באנגליה זה המחזמר הטוב של העשור", מוסיף פלד. "לקחנו את הדבר הכי חדשני בתחום מחזות הזמר ונעשה אותו הכי 2016 שאפשר, עם תפאורה ממונעת חדשנית שעפה באוויר ונעלמת באולם המבוסס על טכנולוגיה מתקדמת של תיאטרונים בעולם, ועם זאת אינטימי. הכוונה היא לפתח תרבות של 'הערב מחזמר' לפי המודל של הווסט אנד וברודווי שבה אנחנו מתלבשים על תיאטרון ומלבישים עליו הצגה לתקופה ארוכה וכל ערב פותחים אותה. יש לנו קו של סרטים שמקבלים אדפטציה בימתית, ומכאן השם 'סינמה סטייג' פרודקשן'".
האתגר הגדול והמורכב שעמד לפניהם הוא מלאכת הליהוק של דמותו של בילי, תפקיד הנושא על כתפיו את ההצגה. לשם כך נדרש ילד בעל כישורי ריקוד, שירה ומשחק. "ידענו מהרגע הראשון שכדי לרגש את הקהל אנחנו צריכים למצוא את הבילי שיכול להרים את הכפפה ולהיות ברמה של המחזמר בלונדון ובברודווי. הפכנו כל אבן בארץ והגענו עד ילדים ישראלים שגרים בארצות הברית ובאוסטריה", מספר גור. "זה מחזמר שמבוסס על תנועה, והבעיה התחילה מזה שאין הרבה בנים שרוקדים בלט. הופתענו כי חשבנו שבקרב העולים מרוסיה נמצא כמה, ומתברר שהם מעדיפים ריקודים סלוניים. גם כשמצאנו כאלה שיודעים לרקוד הם לא היו טובים מספיק בשירה, אבל בסוף נמצאו השניים המדהימים ואיתם כל הקאסט הנפלא", מוסיף פלד.
אתם לא חוששים להיכנס לשוק הכל כך רווי של מחזות הזמר בארץ?
פלד: "הז'אנר בהחלט יודע עדנה בארץ כרגע, אבל תנאי השוק מלכתחילה לא כל כך תחרותיים. אנחנו עומדים מול התיאטרונים הרפרטואריים שנתמכים על ידי המדינה, פטורים ממע"מ ותנאי הפתיחה לרעתנו ברמה הכלכלית, אבל אנחנו בטוחים בעצמנו ומביאים את היכולות שלנו מעולמות הבידור לתוך נישת התיאטרון ומייצרים מוצר שמגיע לכמויות קהל גבוהות ביחס להצגה שרצה בהבימה או בקאמרי. ברמה השיווקית, פרסומית ויחצ"נית יש לנו ניסיון, ואני חושב שאנחנו יכולים בהחלט לכסות על הפער ההתחלתי".
גור: "הפקות זה בורסה. יש באנקרים ויש סיכונים, לא הכל בטוח כמו הפסטיגל. אבל הפעם יש התעניינות יוצאת דופן בשני הפרויקטים. יש אפילו תיאטרונים ואולמות שביקשו לקנות את בילי עוד לפני שהם ראו משהו. כ־30% מההשקעה שלנו הולכים לפרסום ושיווק".
מה התוכניות של סינמה סטייג' פרודקשן לעתיד?
"אנחנו מתכוונים לרכוש פורמטים נוספים. בסתיו הקרוב פוקס האמריקאית תצא עם סרט טלוויזיה חדש, 'מופע האימים של רוקי 2016' עם טים קארי, וזה הולך להיות אירוע טלוויזיוני ענק בארצות הברית. אנחנו במהלך של רכישת הזכויות כדי להעלות מחזמר מקורי בעברית המבוסס על הסרט. נחזור לתקופה שהיינו זורקים אורז בקולנוע פריז בהצגות חצות".
