קרייג'ס פלייליסט
קרייג דיוויד נחשב בתחילת המילניום להבטחה הגדולה של עולם ה־R&B, לא הצליח לעמוד בציפיות ולאחרונה המציא את עצמו מחדש במופע שמשלב תקלוט ושירה. כעת הוא מספר בראיון בלעדי לכלכליסט לקראת הגעתו לארץ על ההצלחה, השנים הקשות והחיבוק המחודש של הקהל
קרייג דיוויד נולד כדי לעשות את זה. ככה לפחות הוא הצהיר באלבומו הראשון "Born To Do It" לפני כ־15 שנה שזכה להצלחה מסחררת. במשאל שנערך ב־MTV בריטניה בשנת 2009, הגיע האלבום למקום השני ברשימת האלבומים הטובים בכל הזמנים, שני רק ל"ת'רילר" של מייקל ג'קסון. אבל משהו קצת השתבש לאחר מכן. למרות שהאלבום ההוא כיכב במצעדים החשובים ביותר ומכר יותר מ־8 מיליון עותקים ברחבי העולם - הבשורה הגדולה שהיה דיוויד בתחילת המילניום הלכה והתפוגגה. אלא שבשנים האחרונות דיוויד (34), בן לאם יהודייה ואב נוצרי, המציא את עצמו מחדש באמצעות חיבור יוצא דופן בין עמדת הדי.ג'יי לעמדת הזמר. ב־10 באפריל הוא יגיע לישראל להופעה בהאנגר 11 בתל אביב עם המופע שלו, המשלב תקלוט ושירה.
"מצד אחד יש די.ג'יי שמנגן מוזיקה ומצד שני יש פרפורמרים וזמרים שמעלים מופעים, אבל אני מספק את החיבור של שניהם. הקהל רוקד ומתלהב אבל מסתכל על הבמה כי אני שר ומתנועע. זה שואו", הוא אומר.
עד שעלה על הכיוון החדש הוא עבר כמה מהפכים. ב־2009 חברת התקליטים יוניברסל, שאליה השתייך דיוויד, קראה לו להוציא אלבום קאברים ללהיטים גדולים של יוצרים אחרים, ושם הוא הבין שמשהו חייב להשתנות. "הרגשתי שאני עושה את האלבום הזה וזה לא מתאים לי, ממש תפסתי את עצמי ושאלתי, 'למה אני עושה את זה?'. אני רוצה לכתוב חומרים משלי ומוזיקה משלי ולא לעמוד ולשיר שירים של אחרים".
כתבת בעצמך באלבומים קודמים.
"נכון, אבל באיזשהו שלב התחלתי להתפזר. הייתי בחור צעיר שכותב מוזיקה לצעירים, אבל הקריירה שלי החלה בגיל נורא צעיר", מסביר דיוויד. "מגיל 17 אני בתחום הזה, וכשאתה חי חיים מלאים בטיסות וטיולים למקומות אקזוטיים ומנסה לדבר על כך עם צעירים, הם פשוט לא יכולים להתחבר לזה. אז הייתי ממש צריך לעשות אתחול כדי לחזור לכתוב על תרבות הצעירים ולעשות מוזיקה צעירה וחדשנית כמו שאני רוצה".
הוא התגלגל למיאמי, "ושם הרגשתי שנולדתי מחדש. האווירה, החוף ומזג האוויר עשו משהו. הזמנתי חברים אליי הביתה והשמעתי מוזיקה מהפלייליסט האישי שלי. המסיבות צברו תאוצה, הן היו קטנות אבל אנשים נורא אהבו אותן. תוך כדי המסיבה חברים דחקו בי לקחת את המיקרופון ואז יצרתי לי עמדת די.ג'יי קטנה בבית, תקלטתי ושרתי תוך כדי וזה נהיה קטע בכל יום ראשון".
את המסיבות הוא העלה לאתר SoundCloud ומשם הדרך לשידור משלו בתחנת הרדיו הבריטית KISS FM היתה קצרה. המסיבות שודרו ברדיו בכל יום ראשון תחת השם TS5, וכעת זהו גם שמו של המופע של דיוויד הכולל להיטים שלו לצד להיטי דאנס ו־B&R של יוצרים אחרים.
אתה בעצם מופיע עם חומרים של יוצרים אחרים. מה ההבדל בין זה לבין אלבום קאברים?
"אני מנגן ומבצע שירים שלי ושל אחרים. בניגוד לאלבום הקאברים שפשוט שרתי שירים של אחרים, פה אני מופיע, הדברים קורים בלייב. זה גם נותן לי אפשרות לכתוב. אני כותב מוזיקה חדשה לסט, משמיע אותה ובוחן את התגובות של האנשים. הם לא יודעים שזה אני, כי זה חלק מהסט שמנוגן וזו התגובה הכי אותנטית. כשניגנתי את 'Bassline Drops', למשל, אנשים השתגעו ולא היה להם מושג שזה אני".
הרבה דברים השתנו מאז פרץ ההצלחה הקודם שלך, MTV כבר לא שולטת בתכנים. איך זה משפיע עליך?
"אני מאמין ששיר של שלוש דקות יכול לשנות את חייך, לא משנה אם זה ברדיו או ב־MTV. אם הדברים טובים אז הם מגיעים לקהל. להפך, אני חושב שהטלוויזיה קצת מבודדת, זה אותו וידיאו כל הזמן. כיום האינטרנט והמדיה החברתית יוצרים יותר באזז. עשיתי גרסה שלי לשיר של ג'סטין ביבר, ותוך שעה זה נהיה ויראלי והגיע לכל מקום בעולם. אני גם מאוד אוהב את הקלילות שהרשתות החברתיות הביאו. בעבר הייתי צריך לפנות לאמרגנים שיתאמו פגישות ביני לבין אמנים שונים, היום אני רואה מישהו עושה משהו בטוויטר, מתכתבים קצת וקובעים באולפן".
הגישה הלא רשמית שמציעות הרשתות החברתיות מתיישבת היטב עם האופי של דיוויד. הוא חברותי ונחמד, לא מתנצל ולא מנסה להסתתר מאחורי קלישאות כמו כוכבים רבים אחרים. הוא בן לאבא נוצרי ואם יהודיה, אבל מצהיר שהוא "לא מחזיק בדת מסויימת. אני מאמין בלהיות טוב באחד על אחד עם אנשים".
המופע בישראל מרגש אותו במיוחד, ולא כהצהרה שיווקית. "הייתי בתל אביב לפני שמונה שנים בנופש. זו עיר מדהימה וידעתי שאני אחזור להופיע בה יום אחד", הוא מספר. "אני מקבל המון פניות ברשתות החברתיות בבקשה להגיע לישראל, וסוף סוף נוצרה הזדמנות מצוינת".
