המלחמה שבפנים

במרכז סרטו של עמיקם קובנר "עיר מקלט" ניצבת סיטואציה קומפקטית למדי, שאפילו אפשר לכנות תיאטרונית: הזמן הוא ימי מלחמת לבנון השנייה, וזוג תל־אביבי, מהסוג שאפשר לכנות בורגני או יאפי, מחליט לתרום למאמץ המלחמתי על ידי אירוח זוג היריוני מהצפון שביתו נמצא תחת מתקפת הטילים. חלקו הראשון של הסרט מתרחש כמעט כולו בין ארבע קירות, בפינות אוכל ובחדרי שינה, והעולם שבחוץ הוא רק סאונד, נוכח בכל רגע אך בלתי נראה. המערכה המתחוללת בצפון היא יותר נושא לשיחה מאיום ממשי, והמתח האמיתי הוא בעצם המתח שבבית.

דימויים וקלישאות

התסריט של קובנר הוא סיפור מונע דמויות. אין אילו אירועים חיצוניים שמפעילים את העלילה, אלא הדינמיקה בין האנשים שמצאו את עצמם כלואים בדרך כלשהי באותה סיטואציה. ככזה, הסיפור עצמו מועד לעתים לקלישאות, בייחוד בתיאור השוני בין שני הזוגות, נושא ההיריון שמשמש מוטיב מרכזי, כמה דימויים ספרותיים מדי כמו הציפור שבכלוב, ובחירה קלה מדי ברומן אסור שמתפתח בהמשכו.

ועם זה, יש ב"עיר מקלט" עשייה חכמה, כזו שמנסה להוציא כמה שיותר מהמעט שניתן לה. זה בא לידי ביטוי בעיצוב הסאונד, בצילום של איתי מרום שמנצל היטב את הדוחק של צילומי הפנים ובהדרכת השחקנים.

מימין: אושרי כהן, רותם זיסמן־כהן, לנה אטינגר ונבו קמחי. הדרכת שחקנים טובה באדיבות: סרטי יונייטד קינג

את הזוג התל־אביבי מגלמים נבו קמחי ולנה אטינגר, שני שחקנים שממעטים להופיע בתפקידים מרכזיים בקולנוע. את הזוג המתארח משחקים שניים מהשחקנים הבולטים בנוף הקולנוע הישראלי, אושרי כהן ורותם זיסמן־כהן, מועמדת כמעט קבועה לפרסי אופיר בשנים האחרונות. אבל אף שארבעה שחקנים טובים מאכלסים את הסרט, תשומת הלב כמעט כולה מופנית אל אטינגר ואל כהן.

הישג ראוי להערכה

הסרט הזה הוא הוכחה נוספת לנוכחות המרשימה של כהן, שיכול להצטיין גם בקומדיות וגם במלודרמות. הוא מעורר חיבה גדולה ושומר על אמינות בכל רגע. אטינגר לצדו מייצרת גם היא הופעה עדינה, כזו שמעלה את השאלה מדוע איננו רואים אותה יותר על המסך.

"עיר מקלט" הוא דרמת ביכורים קטנה שנעשתה באופן עצמאי, ולכן עצם יציאתה לבתי הקולנוע אינו דבר של מה בכך, וראוי להעניק לה תשומת לב.

החמישייה של כלכליסט: הסרטים שכדאי לראות השבוע

2. "האיש שנולד מחדש"

עוד אחד שיצא מעוטר מהטקס עם פרסים לבימוי, לצילום ולדיקפריו

3. "מכונת הכסף"

זוכה פרס האוסקר לתסריט המעובד. קיווינו ליותר, אבל גם זה משהו

4. "ברוקלין"

ולו בשביל הופעתה של סירשה רונן

5. "יחי הקיסר!"

האחים כהן סידרו לנו את הסרט הכי כיפי על המסכים