$
פנאי

"אני חייבת לאלתר"

המאיירת איה גורדון־נוי מוצאת השראה בכל דבר - ממקל של בועות סבון ועד נייר מקופל וזרוק. תערוכה של עבודותיה תוצג החל מהערב ב"מוזיאון משלהן"

רעות ברנע 08:5716.02.16

בעבר חשבה המאיירת איה גורדון־נוי שהעובדה שאין לה סגנון ספציפי היא בעוכריה, אבל היא הפכה את הלימונים ללימונדה ואת התכונה הזאת לקריירה.

 

עבודות הקולאז' המעורבבות והגדושות שהיא יוצרת כבר קרוב ל־20 שנה מוצגות החל מהערב בתערוכה "איורים מפטפטים" במסגרת סדרת התערוכות "מוזיאון משלהן" (עד אוגוסט 2016, 15 שקל, המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס), שמטרתה הצגת הקול הנשי של יוצרות הקריקטורה בישראל. "תמיד רציתי הכל", היא אומרת. "היום, כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה שהקולאז'יות הזאת בטכניקה היא חלק מהסגנון, והשפה הזאת של גם וגם היתה שם תמיד".

 

לצד תערוכתה של גורדון־נוי תוצג תערוכה מקיפה לרגל 100 שנה להולדתה של חלוצת הקומיקס הישראלי פרידל שטרן, הכוללת עבודות שלה שייחשפו לראשונה, והן תערוכה שתציג 12 יוצרות קומיקס שעוסקות בעבודותיהן ביום יום הישראלי, ובהן בתיה קולטון ורותו מודן. "בהתחלה היה לי קצת מוזר שרוצים אותי למוזיאון הקומיקס, כי אף פעם לא התייחסתי לעצמי כיוצרת קומיקס, שהוא מין עולם נרטיבי מאוד ומרובה פריימים", אומרת גורדון־נוי. "אני עובדת הרבה על טקסטורות ורגישויות של עבודות יחידות, וקומיקס הוא יותר כמו קולנוע. כאשר האוצרת מיכל פז־קלפ הגיעה אליי לסטודיו לבחור את העבודות, התחלתי להתחבר יותר לכיוון. היא הפנתה את תשומת לבי לזה שיש טקסטים בהרבה מהעבודות שלי, משהו שאף פעם לא כל כך חשבתי עליו. אני משתמשת בטקסט בתור טקסטורה לעתים, ואז אין משמעות למילים, ולעתים כן יש משמעות, ואז נוצר באיור איזשהו מסר כפול". 

עבודה מתוך התערוכה עבודה מתוך התערוכה

 

היום מרבית עבודתה של גורדון־נוי (44) מתרכזת באיור ספרים, בעיקר ספרי ילדים, ובעבודות שהיא יוצרת בעבור חברות מסחריות. בשנים האחרונות איירה בין השאר את הספרים "בדיוק כמו שרציתי" של אלינוער קלר ונעמה פלג־סגל, את "נונה קוראת מחשבות" של אורית גידלי ויצרה פרויקטים מאוירים לחברת האופנה קום איל פו. נוסף על כך היא מאיירת למגזינים של ילדים. זו הפעם הראשונה שבה היא תציג את עבודותיה בתערוכה שהיא כולה שלה.

 

"לעבודות האלה יש הרבה יותר כוח כאשר צופים בעבודת המקור, בגלל הטכניקה של הקולאז'. בתערוכה אפשר יהיה לראות את תלת־הממד וההדבקות, שקשה יותר להבחין בהם בספרים למשל. בנוסף, יצרתי במיוחד עבור התערוכה סרט קצר שמסביר את תהליך העבודה שלי. אני עובדת באופן מאוד אסוציאטיבי".

 

לדוגמה?

"הרגעים שבהם אני מרגישה שאני בשיאי הם אלה שבהם אני חייבת לאלתר. רגעים שבהם אני נתקעת, שאני לא מצליחה לתאר דמות או לצייר יד. אז אני עוזבת את העיפרון ומחפשת כל דבר אחר שעולה לי על הדעת. עכשיו למשל אני באמצע עבודה שבה אני רוצה לתאר פיל. הכנתי המון ניירות וטקסטורות. אחרי שעבדתי על זה גיליתי חתיכת דף שהיתה זרוקה, והקיפול הוא שהפך את הצורה של הפיל ליותר טובה. אני גם עובדת הפוך, ומחפשת חומרים כדי להעביר מסר".

 

חפצים פיזיים בתוך האיור?

 

"כן. אני חובבת חפצים ידועה ויש לי אוספים שונים, אבל אני משתמשת בחפץ קודם כל כדי שהוא ישרת את האיור ואת הקונספט שלו. בספר 'נונה קוראת מחשבות', למשל, הרעיון התחיל מחפץ — מקל שיוצר בועות סבון. דברים מהסוג הזה מאפשרים לאיור הרבה משמעויות".

 

כיום גורדון־נוי מתמקדת בפרויקט החלומות שלה — ספר ילדים שהיא תאייר וגם תכתוב את הטקסט. "יש לי התחלות, אבל אתן לעצמי זמן לראות לאן זה הולך, לבדוק את הגבולות של האיור, להתפרע, שלא יהיו לי מכשולים של הפקה או דרישות של אחרים", היא אומרת.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x