האחראי על הדיוק

כשהשחקן־משורר ההונגרי גזה רוריג התכונן לגלם את הדמות הראשית ב"הבן של שאול", הוא הסתמך לדבריו על שני מקורות: על פסקי הדין של משפטים שנערכו לפושעים נאצים, ועל המחקר של ההיסטוריון פרופ' גדעון גרייף.

"כל ההיצמדות לעובדות ולפרטים הושגה בזכות המחקר שלו, שנמשך לאורך יותר מ־30 שנה, על אודות חברי פלוגת הזונדרקומנדו", הוא אמר כשביקר בישראל לרגל הקרנת טרום הבכורה של הסרט, שנוצר מלכתחילה בהשראת הספר "בכינו בלי דמעות"  שכתב גרייף ממכון 'שם עולם'.

הזונדרקומנדו היו פלוגת עבודה של אסירים יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו, שאולצו להשתתף בתהליך ההשמדה. ב־1999 פרסם גרייף את הספר, שבמרכזו ראיונות ועדויות נדירות של אחרוני ניצולי השואה שהיו חלק מאותה פלוגה.

"לפני כשלוש שנים פנה אליי הבמאי ההונגרי הצעיר לזלו נמש", מספר גרייף על תחילת הקשר עם הפקת הסרט. "הוא סיפר לי שהספר נתן לו השראה לסרט על הנושא שהוא עומד להפיק. ישבנו שעות רבות יחד, סיפרתי לו בהרחבה על עולמם הפנימי של אנשי הפלוגה ועל התלבטויותיהם המוסריות־ערכיות בעולם שכולו מוות וגופות, והענקתי לו תובנות ודגשים כדי שהסרט ישמור על האמינות ההיסטורית ולא יסתור את המציאות. אחר כך עמדנו בקשר בתקופת כתיבת התסריט. נמש סיפר לי שהוא לא הכיר את הנושא של הזונדרקומנדו לפני שקרא את הספר. הציבור הלא יהודי ברובו לא היה מודע לקיומה של פלוגה כזו ולא שמע עליה מעולם".

מה שמשך את תשומת לבו של הבמאי היה בין היתר העובדה שחברי הפלוגה בעצמם נידונו למוות אוטומטית ברגע שנבחרו אליה, מטעמי סודיות. הם נאלצו לחיות בבידוד מוחלט, הרחק מאחיהם האסירים האחרים במחנה.

בתחילת שנות התשעים הופק סרט אחר באותו נושא, "האזור האפור", וגרייף חשש ש"הבן של שאול" יחזור על הטעויות שהוצגו בו. "הסרט היה מלא שגיאות היסטוריות קשות והציג תמונה מעוותת לחלוטין של אנשי הזונדרקומנדו", הוא מספר. "הוא עשה להם עוול. גם המפיקים של 'האזור האפור' התייעצו איתי בתקופת ההסרטה, אבל בסופו של דבר התעלמו מההנחיות ומהקווים ההיסטוריים שמסרתי להם. התוצאה גרמה לי עוגמת נפש רבה".

תיקון היסטורי

חששותיו של גרייף התבדו, ו"הבן של שאול" זוכה לשבחים מכל עבר כעת ונחשב למועמד מוביל לאוסקר על הסרט הזר (ראו ביקורת). "צפיתי בסרט כבר שלוש פעמים ואני חושב שהוא רב־עוצמה ומרגש עד דמעות", הוא אומר. "הוא עולה שבעת מונים על 'האזור האפור' בכך שהוא שומר על האותנטיות ההיסטורית ועל שמם הטוב של אנשי הפלוגה. 'הבן של שאול' נאמר לאמת ולמציאות ללא פשרות. סרט שעוסק בשואה, גם אם הוא הוליוודי, חייב להישאר נאמן למסגרת ההיסטורית".

"אני מאושר שהסרט הזה זוכה להצלחה ענקית", הוא מסכם. "אם תרמתי את תרומתי הצנועה להצלחה הזאת, כהיסטוריון המקדיש את חייו לחקר הזונדרקומנדו, הרי זה שכרי".