48 שעות וירטואליות

התקף החרדה הראשון השתלט על ת'ורסטון ווידמן עשר שעות אחרי תחילת המסע. "הרגשתי ממש לא טוב. נדמה לי שזה היה סוג של פלאשבק לטריפ רע מפעם. פשוט רציתי להוריד את הקסדה ולעצור הכל, אבל החלטתי להיאבק בזה. אחרי כמה דקות זה עבר", הוא מספר ל"כלכליסט" בראיון סקייפ מברלין. בטיול האחרון של ווידמן, מייסד פסטיבל משחקי הווידיאו A Maze, לא היו מעורבים כימיקלים. זה היה מיצג וניסוי פסיכולוגי באב־טיפוס של משקפי HTC Vive, שאמורים לצאת לשוק בקרוב ולהתחרות באוקולוס ריפט של פייסבוק. בחודש שעבר הפך ווידמן לאדם הראשון שבילה 48 שעות רצופות בסביבת VR כחלק מהמיצג האמנותי Disconnected.

לשמחתו של ווידמן, את הצלילה למעמקי העולמות הווירטואליים הוא לא ביצע לבד. הצטרפה אליו הקולגה שרה ליסה ווגל, מעצבת חוויית המשתמש של "לוסיד טריפס" (Lucid Trips), עולם משחק לפלטפורמות VR. ווגל שימשה לו מנטורית, סייעת וטייסת משנה. "שרה היתה ה־VR שאמאן שלי", הוא מעיד. ליווי כזה הכרחי, שכן מסע וירטואלי של יומיים כרוך בלוגיסטיקה לא פשוטה, והחוויה עלולה להיות קיצונית. התקף החרדה של ווידמן הוא רק דוגמה אחת. אחרים עלולים לחוות סחרחורת, כאב ראש, בחילה ועוד.

במשך המסע צריך גם לאכול, לשתות ולעשות צרכים - כל מה שקשה לבצע בלי לראות את הסביבה הפיזית. ווגל סייעה בדברים האלה וגם דאגה להטעין מה שצריך למערכת וטיפלה בתקלות המרובות שהן חלק ממחלות הילדות של הטכנולוגיה.

מה עושים יומיים במציאות מדומה?

"התחלנו עם עולמות פשוטים יחסית כמו טניס ומשחקי ספורט אחרים, ואז התחלתי לחקור את כל הסביבות, המשחקים והדמואים יותר לעומק. משהו שלא היתה לי הזדמנות לעשות עד היום בגלל קוצר הזמן. נפגשתי עם חלק מהיוצרים בתוך העולם שלהם ונתתי להם להדריך אותי", הוא מספר.

משקפי מציאות מדומה. "כמו באותו חדר"

ווידמן התנסה ב־Tilt Brush, כלי של גוגל ליצירת ציורים בתלת־ממד; פתר חידות במשחק ההרפתקאות Fantastic Contraptions; ירה וחיסל יריבים ב־Hover Junkers שמציב את המשתמש בעולם דמוי "מקס הזועם"; וטייל בעולמות הצבעוניים, מלאי הצמחים והיצורים המשונים של לוסיד דרימס. "חיפשתי מה האלמנטים העיצוביים שעדיין חסרים באפליקציות האלה, ואיך משתמשים בטכנולוגיה כדי לספר סיפור".

את החוויות המעניינות ביותר הניב יישום פשוט יחסית של המשקפיים: צ'ט בתלת־ממד. "באחד החדרים המשתמשים הוותיקים שמעו על המיזם והחליטו להפתיע אותי. הם ידעו שאני מתכנן להיכנס בדמות של ארנב ורוד, ואז כשנכנסתי גיליתי שכולם העתיקו את הדמות. עמדתי בחדר מלא ארנבים ורודים כמוני וזה היה משעשע מאוד. במקרים אחרים הסביבה היתה טריגר לשיחות מרתקות עם אנשים שלא הייתי יכול לפגוש בדרך אחרת".

לדבריו, חדרי הצ'ט יהיו מיישומי ה־VR שיהפכו לשימושיים ביותר כבר בקרוב. "אין תחושת ריחוק כמו בשיחת טקסט או וידיאו. באמת מרגישים באותו החדר".

רק בשנים האחרונות, עם העניין שנוצר סביב משקפי אוקולוס ריפט ופלטפורמת גוגל קארדבורד, נראה ששחקנים כבדי משקל בענפי הטכנולוגיה המשחקים והמדיה מתחילים לגלות עניין ב־VR. "לדעתי, ב־2026 טכנולוגיה כזאת תהפוך למשהו יומיומי כמו הסמארטפון היום", אומר ווידמן.

ווידמן הצליח לישון רק שעתיים וחצי במשך המסע, אבל הוא כבר רוצה לחזור. "אנחנו כבר מתכננים את המסע הבא, ואם נצליח לפתור את בעיית השירותים, אולי נישאר יותר. אפילו שבוע".