בירה תחת הדחקה

בקור רוח וברגישות משרטט הבמאי דן ריד בסרטו "שרלי הבדו: 3 ימי טרור" את שרשרת האירועים שהחלו בטבח במשרדי המגזין "שרלי הבדו", נמשכו בפיגוע ב"היפר כשר" ובהחזקת בני ערובה, כשברקע מתנהל מרדף אחר שני טרוריסטים חמושים. שנה לאחר מכן, בימי העריכה האחרונים של הסרט בהפקת HBO, אירע הטבח בבטקלאן. בשיחה עם הבמאי ניסינו ללמוד דבר או שניים על טרור עירוני.

"בעבר עשיתי שלושה סרטים תיעודיים עבור הרשת על פיגועי טרור עירוניים מורכבים. כל אחד נמשך, במקרה, סביב 55 שעות: מוסקבה, מומביי וניירובי, ועכשיו פריז. לאחר ניירובי הבטחתי לעצמי שלא אעשה עוד אחד, כי זה קצת כמו עונש. המחיר הפסיכולוגי כבד. אתה נכנס לעולמם של הקורבנות, לתוך הכאב והכעס שלהם. אתה תלוי ברצונם להיפתח. במקרים רבים יש תחושה שאתה פוגע בפרטיות שלהם ובמערכת היחסים האינטימית עם האירוע הנורא שקרה להם. עם זאת, לא קרה לי שמישהו הצטער על ראיון שנתן לי. ואף שהראיונות ארוכים ומה שנכנס בסוף זה כמה דקות לכל היותר, זה חשוב".

שרלי הבדו. "אינטימי ולא המוני" צילום: fabrice balsamo

כשעשית את הסרט היתה לך תחושה שיש כתובת על הקיר?

"כן. לאחר שראיינתי את הרופא בסרט, אני זוכר שאמרתי שלמרבה הצער יש הסתברות גבוהה לאירוע כזה בקרוב מאוד. כעבור שעות ספורות הוא היה בבטקלאן וניסה להציל את הפצועים שהמתינו לכוחות הביטחון".

"מי יודע. זה מצביע על כמה כישלונות של גופי הביון באירופה נטולת הגבולות. זו גם תוצאה של העובדה שאנשים רבים כל כך נמצאים תחת מעקב ומנגד כל כך קל למחבלים לתקשר, לקנות נשק ולנוע בלי שיבחינו בהם".

"באופן מוזר, לא הרבה. הטרור פוגע בצורה לא ממוקדת ולתושבי בירות אירופה אין דרך להתגונן מפניו אלא להמשיך לחיות ולקוות לטוב".