דפ קובע את החוקים
ארסנל שחקנים מרשים שעושה עבודה מצוינת, דילמות וקונפליקטים מעניינים וטיפול נכון בכללי הז'אנר הופכים את "חוקי הפשע" לסרט שעובד היטב
ב־2009 זכה ג'ף ברידג'ס באוסקר על משחקו ב"לב לא שפוי", ובמאי הסרט סקוט קופר (שהיה אז בן 39 בלבד) זכה מיד בטייטל של אחד שיודע לעבוד עם שחקנים. בסרט החדש "חוקי הפשע" ג'וני דפ הוא שמתמסר ליכולות הבימוי של קופר, בתקווה ליהנות שוב מהילת שחקן האיכות שליוותה אותו שנים ודעכה קצת בזמן האחרון.
הסרט הוא עיבוד לספר "Black Mass", המתעד את קורותיהם (האמיתיים) של עבריינים בבוסטון בשנות השבעים של המאה הקודמת. דפ מגלם את ג'יימס "וייטי" בולג'ר, פושע קטן שמשתף פעולה עם ה־FBI וכך מטפס לצמרת העולם התחתון בעיר. מאחורי הברית של בולג'ר עם הארגון עומד בעצם קשר עם חבר ילדות, ג'ון קונלי, שגדל איתו בקהילה האירית של בוסטון וצמח להיות חוקר שאפתן (ג'ואל אג'רטון האוסטרלי בתפקיד גדול ומשמעותי). החיבור ביניהם מקדם לא רק את בולג'ר אלא גם את קונלי, אבל הוא גם מוצא את עצמו מסובך עד צוואר בעולם התחתון.
בזכות המשחק
לא רק אג'רטון מרשים כאן. כששחקן כמו דפ מתחייב לפרויקט מבטיח כזה, בדרך כלל התחייבות כזאת גוררת ליהוק של עוד הרבה שמות גדולים שנותנים הופעה משובחת. אפשר למצוא פה את דקוטה ג'ונסון ("50 גוונים של אפור") כאם בנו של בולג'ר, שלמרבה הצער מתפוגגת מהסרט בשלב מוקדם למדי, וגם את ג'ס פלמונס, מהשחקנים העולים של הוליווד, המגלם את בן הלוויה הצעיר של בולג'ר, דמות נוספת שמופיעה מעט מדי בסרט.
בנדיקט קמברבאץ' מגלם את אחיו הסנטור של בולג'ר, והמשחק המצוין של שניהם מצליח לצייר באמינות את המשפחה שבה שני אחים הניצבים משני צדי החוק. טוב לראות את ג'וני דפ, שנולד בקאנטקי למשפחה אירית, נהנה להתחבר לשורשים האיריים שלו ובונה שוב דמות אנושית ומרשימה, נטולת חרבות ושאר עזרים, ומציג הופעה קשוחה ומינימליסטית.
עבודה מדויקת
המשחק הוא המעלה המרכזית בסרט, אבל לא היחידה. אני אוהב דרמות פשע, וזו עומדת היטב בסטנדרטים של הז'אנר. עיצוב העולם התחתון והשחזור התקופתי נהדרים ואמינים, ובסצנות רבות הלוקיישנים מספרים את הסיפור. הצילום, פרי עבודתו של מסנובו טקאינאגי ("אופטימיות היא שם המשחק") מדויק ודחף את העלילה קדימה. גם העריכה שומרת על הקצב המאופק והאפל של הסרט, בזכות עבודתו של דיוויד רוזנבלום, במאי טלוויזיה שגם עורך סרטים מדי פעם.
הסרט נמשך קצת יותר משעתיים, ללא רגעים בולטים של קתרזיס. מי שמלכתחילה אינו אוהב את הז'אנר עלול להשתעמם, אבל הוא מספר היטב סיפור אמיתי, בדרך ישירה וקשוחה ומבלי להאדיר את עולם הפשע. "חוקי הפשע" אינו מאפשר לצופים לשכוח שגיבוריו הם אנשים קשים שפועלים לפי קודים אכזריים, ובכל זאת מאפשר לנו להציץ לעולם הרגשי שמפעיל אותם. החיבור עם אנשי ה־FBI והמניעים הלא נכונים שמפעילים אותם יוצר טשטוש בין הטובים לרעים ומותיר באוויר את השאלה מי יכול לעצור אותם, את ה"טובים" וה"רעים", כשהם חוברים זה לזה.
רגעים שנזכור ביום שאחרי
1. יש סרטים המחלקים את הקהל לאלו שאוהבים ולאלו ששונאים. "חוקי הפשע" כזה2. הפתיחה של הסרט היא גם הפתיחה של הטריילר, זה לא קורה הרבה
3. גם קווין בייקון, אדם סקוט וקורי סטול משתתפים בחגיגת הליהוק הזאת
