הרוחות של ירושלים
תערוכה משותפת לאמנית הישראלית שרון פז ולאמן הגרמני יורגן זלצמן תיפתח בבית הנסן ותנסה לגרום לצופים להבין - דווקא עכשיו, דווקא בירושלים - את האחר
"חיפשנו מקום בירושלים שיש לו קשר להיסטוריה הגרמנית", אומר האמן הגרמני יורגן זלצמן (52), שיפתח ביום חמישי הקרוב את "סימני קיום", תערוכתו המשותפת עם האמנית הישראלית שרון פז (46) בבית הנסן בירושלים (גדליהו אלון 14, הכניסה חופשית).
במשך שנים שימש הבית בשכונת טלביה בית חולים למצורעים (צרעת מכונה גם "מחלת הנסן"), לאחר שהוקם על ידי עולי רגל מגרמניה בסוף המאה ה־19. הוא עבר גלגולים שונים, ואף שכיום הוא משמש מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה, המבנה עדיין שומר על סממנים רבים מייעודו המקורי - תנורי ההסקה שיובאו מגרמניה עדיין נמצאים בחדרים, ובחלקם שומרה תצוגת בית החולים עצמו.
ללכת בתוך אמנות
שיתוף הפעולה הנוכחי בין שני האמנים אינו הראשון. פז היא אמנית וידיאו, מיצב ופרפורמנס שחיה זה כעשור בברלין. את זלצמן - אמן, במאי, מעצב וידיאו ושחקן - היא הכירה בשנת 2005, כאשר השתתפה בסדנה שלימד, ומאז הם שיתפו פעולה לא פעם. לתערוכה הנוכחית הם יצרו עבודות וידיאו שיצרו שכבות חדשות על המוצגים ההיסטוריים, וגם הקהל יכול להטיל עליהן צל וכך ליצור שכבות נוספות.
"כצופה אתה נכנס לתוך העבודה, הולך בתוכה", מסביר זלצמן. "מספר האנשים בקהל משפיע על העבודה עצמה. האפקט יהיה שונה בערב הפתיחה, למשל, או אם יסתובבו בה רק שלושה אנשים".
"התכנים שעליהם בנינו את ההקרנות הם כאלה שמתייחסים להיסטוריה של המקום", מסבירה פז, "יצרתי יצורים, רוחות רפאים, ודרכם אנחנו עוסקים גם בניסיון להבין אנשים שונים מאיתנו".
איזו משמעות יש מבחינתכם לתערוכה כזו שתוצג בירושלים דווקא בימים כאלה?
"אני חושב שהמצב הנוכחי יכול לשנות את הדרך שבה אנשים יגיבו לתערוכה", אומר זלצמן, "כאשר האלימות מסביב גואה והמצב כה מתוח, אנשים רוצים לקבל תשובות חד־משמעיות. אנחנו לא יכולים לספק אותן, אלא רק לתת את התשובה שלנו, שהיא בעצם המאבק שבא לידי ביטוי בעבודות. מעבר לזה, אני בטוח ששנינו נחזור לגרמניה עם שאלות נוספות".
יש בך חשש כלשהו להגיע לירושלים דווקא עכשיו?
"באופן אישי אני לא חושש, אם כי אולי יהיו חלקים מסוימים בעיר שאמנע מלבקר בהם. אני חושש יותר לחבריי ולכל האנשים שחיים בישראל".
התערוכה, שעל האוצרות שלה היתה מופקדת קבוצת סלה־מנקה הירושלמית, מוצגת בתמיכת מכון גתה במסגרת שנת היובל ליחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל. ב־18 בחודש, יום ראשון, יתקיים בה גם מופע פרפורמנס מיוחד שיתרחב לחלל הגן, נוסף על החללים הפנימיים.
קשר בין אדם לאדם
יש בעבודה מסר בנוגע ליחסי גרמניה־ישראל?
"קודם כל, 'we come in peace' (פנינו לשלם - ר"ב)", צוחק זלצמן, "שנית, כשהתחלנו לשתף פעולה לא באמת חשבנו על הרקע שממנו כל אחד מאיתנו בא. מה שמנחה אותנו הוא להחליף רעיונות וליצור מהם דברים חדשים, לא כאלה שמבוססים על משמעויות פוליטיות, אלא על קשר בין אדם לאדם. זה משהו שיכול להתקיים גם ביחסים בין שתי המדינות, וזה הולך וקורה יותר ויותר".
"אני הייתי מהאמניות הישראליות ה'חלוצות' בברלין", מוסיפה פז. "לפני 20 שנה ישראלים לא רצו לחיות בגרמניה, והיום זה השתנה. ברלין היום מקבלת אנשים ממקומות רבים".
חייהם של אמנים עדיין קלים יותר בגרמניה?
"יש מערכות תמיכה שהופכות את הכל ליותר קל, ומה שטוב הוא שגם אם הן נגד התוכן, ברוב המקרים הן יתמכו בכל זאת", אומר זלצמן. "עם זאת, גם אנחנו רואים שהמערכת הגרמנית כיום מאמצת לעצמה רוח יותר ויותר אמריקאית, היא מתעניינת יותר בכסף. כרגע הכלכלה בגרמניה חזקה, אבל אתה אף פעם לא יודע מה יקרה בעתיד".
