קהילה אמנותית
אלין אלג'ם התקבלה לתוכנית שהות אמן יוקרתית בחו"ל, אך לא יכלה לממן אותה. 30 אמנים נרתמו למכירה מיוחדת שמטרתה אחת: לשלוח את אלג'ם לברלין
"ברגע הראשון תהיתי האם יכול להיות שרעיון כל כך יפה הוא לא אוטופי בלבד", מודה האמנית אלין אלג'ם (33). אלג'ם היא בוגרת בצלאל שנחשבת לאחת הציירות המצליחות והפעילות בסצנה האמנותית העכשווית בארץ. לאחרונה היא התבשרה שהתקבלה לתוכנית שהות האמן הנחשבת בבתניאן (Bethanien) בברלין, שבעבר השתתפו בה אמנים כמו יהודית סספורטס וזויה צ'רקסקי. "זה היה משמח מאוד", היא מספרת, "ואז נותר עניין המימון - 20 אלף יורו שצריך לשלם מראש כדי להבטיח את מקומך בתוכנית בשנה הקרובה.
"למדינות אחרות יש קרנות וגופים שמממנים או מסבסדים את הסכום הזה, אבל בישראל אין. אמנים בדרך כלל פונים לאספנים שלהם בבקשת סיוע, אבל גם לאנשים שתומכים בך לא תמיד יש האפשרות לעשות את זה באותו הרגע. קצת לפני שנכנסתי להתקף חרדה שוחחתי עם חברי האמן דוד עדיקא, והוא העלה אופציה אלטרנטיבית".
האופציה, שתקרום עור וגידים מחר בערב ובשישי בבית פרטי ברמת השרון (20:00, נווה רעים 31), היא תערוכת התרמה, קונספט מקובל ונפוץ, אבל הפעם ההתגייסות היא לא לטובת עמותה כזו או קבוצת נזקקים אחרת - אלא לטובת תמיכה בקריירה האמנותית של אלג'ם בכלל, והנסיעה שלה לברלין בפרט.
"שישה משולשים" של אלעד לרום, 7,500 שקל ציור: אלעד לרום 26 אמנים נרתמו
"המחשבה היתה שאמנים תורמים היום המון, ברוחב לב ובנדיבות גדולה", מסביר עדיקא את המהלך, "אני חושב שאנחנו מייצרים הרבה יותר ממה שהשוק בארץ יכול להכיל, אז למה שלא נתארגן וניצור איזה גוף של ערבות הדדית? אנחנו כוח לגיטימי מאוד, שיכול לעשות טוב גם ברמה המורלית וגם ברמה הפרקטית, בעיקר לנוכח כל המירי רגביות שרק מאיימות על תקציב התרבות".
אלג'ם כמובן התלהבה מהרעיון, ועם דנה יואלי, עוד חברה אמנית, השלושה פנו למלאכת איסוף התמונות והפקת התערוכה. "פניתי לחברים הקרובים ביותר שלי, עדיקא פנה לכמה אמנים שקרובים אליו, ודנה פנתה למעגלים נוספים בבקשה שיתרמו תמונות למכירה. העובדה שעשיתי את זה עם שני חברים טובים חיזקה אותי", אומרת אלג'ם.
בזמן קצר הצליחו השלושה לגייס יצירות מכ־30 אמנים פעילים ומצליחים, ובהם גלעד אופיר, גליה פסטרנק, אלעד לרום ואיתמר שמשוני. "בתור אמן בארץ אתה מרגיש כל הזמן שאתה הולך במים רדודים - התקרה הנמוכה, המצב הכלכלי, השוק המצומצם, עניינים פוליטיים. דבר כזה מחזק את תחושת הכוח הקהילתי. אני מתרגשת רק מלדבר על זה", אומרת אלג'ם. "כולנו מנהלים קריירות ומרגישים די בודדים בתוך עולם האמנות", מוסיפה יואלי, "אבל יש סביבנו קהילה שלמה של אנשים, ויש לנו כוח לתמוך זה בזה".
"הגר" של גליה פסטרנק, 4,000 שקל ציור: גליה פסטרנק לא לאספנים בלבד
האמנים התבקשו לתרום עבודה או עבודות על פי בחירתם, שיימכרו תמורת החל מ־1,000 שקל לעבודה. "האמנים יקבלו 35% מסכום המכירה לכיסוי עלויות כמו הפקה, מסגור וצבע, וכדי שירגישו שהם לא מפסידים", מוסיפה אלג'ם. המכירה מתקיימת בביתה של האוצרת קרן בר-גיל ברמת השרון ובסיועה.
איזה קהל אתם מצפים שיגיע?
עדיקא: "העבודות לא יהיו יקרות מאוד כדי לפנות לא רק לשוק האספנים אלא לפתח דיאלוג עם פלח שוק חדש. במכירה האחרונה לגיוס כספים לספריית לוינסקי, שבה נמכרו כל העבודות במחיר של 1,000 שקל, אנשים היו בטירוף. כשזה מגיע לרכישת אמנות, אנשים חוששים מהצעד הראשון. הם מוציאים בבוטיקים ובחנויות רהיטים סכומים הרבה יותר גדולים, אבל כשזה מגיע לאמנות אנשים לא יודעים איך להתחיל".
המטרה היא להפוך את הקונספט לפלטפורמה מקובלת בעולם האמנות?
יואלי: "לאמנים יש יכולת לייצר את המציאות שלהם. בתור אמן אתה לא אומר 'אני אוותר' אלא 'אני אעשה בעצמי'. כך אפשר להבין, למשל, את פריחת הגלריות השיתופיות. אנחנו מחפשים דרך לפעול בתוך העולם המסחרי הזה, תוך שאנחנו מודעים לכוחות שפועלים בשוק ושמחים עליהם - אבל ידנו על העליונה".
