$
פנאי

יריב הורוביץ: "פה זה לא הוליווד"

אחרי שיצר את "רביעיית רן" ואת "רוק בקסבה" וביים קליפים לשלמה ארצי, הורוביץ מביים לראשונה לתיאטרון - ועושה את זה בקריית שמונה

מאיה נחום שחל 08:25 01.10.15

 

"רציתי להיות מוזיקאי, אבל לא הלכתי לזה בגלל אחי (חבר להקת "נושאי המגבעת" אדם הורוביץ – מנ"ש), לתיאטרון לא הלכתי בגלל אבא שלי (המחזאי דני הורוביץ, שחתום על "צ'רלי קצ'רלי", "הדוד ארתור" ועוד - מנ"ש) אז הלכתי לקולנוע וטלוויזיה", צוחק יריב הורוביץ (44) שחתום בין היתר על הסרט "רוק בקסבה", על הסדרה "רביעיית רן" ועל לא מעט קליפים של שלמה ארצי, שלום חנוך, אסף אמדורסקי ואחרים.

 

בימים אלה הורוביץ עושה צעדים ראשונים בתיאטרון: הוא ביים את המחזה הקצר "פרחי היקינטון" מאת ניל לביוט, בהשתתפות יפתח קליין ושמעון מימרן, העוסק בקושי של החברה להתמודד עם פדופיליה. "פרחי היקינטון" ועוד שני מחזות אמריקאים קצרים ועכשווים מרכיבים את "קצרים של סתיו" שעולה בתיאטרון מ.ר.א.ה בקריית שמונה (הערב ובשבת ב־21:00, כיכר צה"ל 1, 50 שקל).

 

חזרה אחת יוצאת נהדר

 

כשחברו קליין, המנהל האמנותי של מ.ר.א.ה, הציע לו לביים לתיאטרון - הורוביץ היסס.

"אמרתי לו שזה משהו אחר לגמרי ממה שאני עושה", מספר הורביץ, "גיליתי שזה לא באמת ככה, חוץ מזה שאתה לא שולט בתוצאה, שזה נורא. עושים חזרה שיוצאת נהדר ואז עוד אחת לא טובה, אז למה לא צילמנו את הקודמת? בטלוויזיה תוך שלושה שבועות מצלמים עונה, בתיאטרון בזמן הזה עובדים על הצגה של שעה. בהתחלה לא הבנתי את ההיגיון".

יצאה לך הצגה קצת קולנועית.

 

"אני דווקא מרגיש שזה נורא תיאטרלי, אם כי אמרו לי שהעזתי לא לייצר כל הזמן תנועה על הבמה. נתנו לי יד חופשית לגמרי ושחקנים מצוינים. גם המשחק שונה: זה לא כמו בקולנוע, שם מנסים לעשות כל דבר כמו בחיים".

 

למרות היותו בן למחזאי, הורוביץ לא מגדיר את עצמו ילד תיאטרון טיפוסי. "כילד מאחורי הקלעים הבהילו אותי: זה היה חשוך ומוזר, אנשים לבשו תחפושות מוזרות ודיברו בקול רם. בהמשך למדתי במגמת תיאטרון בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, ופעם בשבועיים היו לוקחים אותנו בטיולית מלאת בוץ כדי לראות הצגות בבית צבי.

 

הבמאי יריב הורביץ
הבמאי יריב הורביץ צילום: אוראל כהן

 

עכשיו פתאום לביים בקאמרי נראה לי חלום, אבל זה ש'רוק בקסבה' היה הצלחה וזכה בפרסים לא אומר שבישראל הקטנה, עם המאפיה של התיאטרון, באמת ייתנו לי לביים.

 

"כשעושים תיאטרון בפריפריה מרוויחים גרושים וגם הדלק על חשבונך, ככה שזה בעצם בהתנדבות. שרת התרבות מירי רגב מעליבה אמנים וצועקת שהם מנותקים וחיים בבועת תל אביב, ואני נוסע לביים בפריפריה עם האוטו של העבודה, על חשבון יורם גלובוס (הורוביץ הוא מנהל הפקות וזכויות בגלובוס גרופ - מנ"ש). זה כיף לאללה להיות בקריית שמונה, אבל זה לא מתוקצב".

 

חושש מהאקלים הנוכחי

 

כיום הורוביץ עובד עם הסופר אלון חילו על עיבוד קולנועי לספרו "אחוזת דג'אני".

"זה מאוד שונה מהספר ונראה אם זה ייצא אל הפועל", הוא אומר. "לא בטוח שזה האקלים הנכון לעשות סרט כזה עכשיו, למרות שאנחנו מתרכזים בכך שהיהודים קנו פה אדמות בסוף המאה ה־19, הם לא לקחו אותן. הסתובבתי הרבה בפסטיבלים בעולם והבנתי שבעצם כולם חושבים שאחרי השואה הגענו ובעטנו מפה את הערבים".

 

אז הפכת לתסריטאי?

"אני לא ממש אוהב לכתוב. זה בלית ברירה, כי אצלנו מי שלא כותב גם לא מביים. פה זה לא הוליווד, כאן לא מבינים שאלה שני מקצועות שונים".

 

כיו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה הוא מנסה לקדם חוק למיסוי ספקיות האינטרנט. "אנשים עושים אינטרנט מהיר כדי להוריד סדרות, סרטים וקליפים באופן לא חוקי, וזה בושה שהספקיות לוקחות את הכסף והיוצרים והמפיקים לא מרוויחים כלום. הם מוכרים פס רחב במחיר מופרז, שיפרישו 5% מהמחזור חזרה ליצירה".

 

x