"מוזיקאי, לא שגריר"

שמו של ד"ר ויסאם ג'ובראן מנצרת (45) עלה לכותרות ב־2009, לאחר שסירב להופיע בטקס ההשבעה של הנשיא ברק אובמה. "זה היה מתוזמן עם אחת המלחמות בעזה והתנו את הופעתי בכך שאופיע לצד מישהו יהודי", הוא נזכר, "זה היה כל כך בוטה, שבזמן שהגופות בעזה שכבו טריות, הם ניצלו את המופע כדי ליפייף את המצב. נפגעתי מכך שלא הוזמנתי בגלל שאני אמן טוב, אלא כי רצו לנצל אותי לפוליטיקה מלוכלכת. אני מודע לכך שהפסדתי חשיפה גדולה, אבל יש פה ערך אתי. אני נגד חמאס, אבל גם נגד הרג ילדים ואזרחים בצורה אקראית כמו שעושים במבצעים האלה. על אזרחים צריך לשמור בכל מחיר ולחפש באומץ לב פתרון פוליטי לבעיות האלה, לא פתרון צבאי".

גם היום היית מסרב?

"אין פה עמדה אבסולוטית. אני לא נגד ארצות הברית, ובקונטקסט אחר הייתי שמח לעשות את זה. אני מנגן כל הזמן עם יהודים, כמו דויד ד'אור שהוא כמו אח בשבילי. אני לא גזען ואין לי שום דבר נגד יהודים, יש לי בעיה עם פוליטיקה ועם מדיניות הממשלה".

ג'ובראן. "אני לא נגד יהודים, דויד ד'אור הוא כמו אח בשבילי"

לא מוזיקה לריקודים

ג'ובראן, בעל מוניטין מרשים של כתיבת יצירות לגדולי הנגנים בעולם, זכה ב־2004 בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים. כיום הוא מנהל את האקדמיה למוזיקה ואמנויות שהקים בנצרת כדי לחנך דור חדש של מוזיקאים. בנובמבר ייפתח קורס שלו, "תרבות מוזיקלית מזרח־תיכונית", במסגרת לימודי החוץ של מרכז "בסיס לאמנות ותרבות". הקורס פונה לכל מי שרוצה להיחשף למוזיקה מזרח־תיכונית מזוויות שונות לאורך ההיסטוריה, ובה בעת לשמוע את ג'ובראן מנגן.

איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?

"אני עושה מוזיקה אינטלקטואלית ואמנותית מאוד. היא לא מדברת לרגליים, אלא מדברת עם השכל, האמוציות והתחושות העמוקות, זאת מוזיקה שיש בה תוכן עמוק כמו מוזיקה קלאסית מודרנית".

איך הסכמת לקבל את פרס ראש הממשלה בתקופתו של אריאל שרון?

"שרון לא היה בטקס, ולימור לבנת העניקה לי את הפרס. עשו לי הרבה בעיות בגלל הפרס הזה ושילמתי מחיר כבד. אנשים שלחו מכתבים לוועדה שבחרה אותי, תרגמו מאמרים שאני מפרסם בעיתונות וטענו שאני נגד מדינת ישראל. זה הכל בולשיט, לקחו משפט והוציאו מהקשרו. העולם הערבי כמובן כעס עליי ומאז מחרימים אותי ואני לא מופיע בשטחים. בעולם הערבי תופסים טרמפ על כל דבר ולא מבינים באמת את המצב של הערבים בארץ, אנחנו אוכלים אותה מכל הצדדים".

מייצג רק את עצמו

ג'ובראן מספר שלעתים קרובות חולפת בו המחשבה לעזוב את ישראל לחו"ל, אבל כרגע אין שום הצעה מפתה שתגרום לו לטלטל את המשפחה. עוד הוא מספר כי בבחירות האחרונות שם פתק לבן בקלפי "כי לא מצאתי מישהו שבאמת מייצג אותי". בהופעותיו בעולם הוא מייצג את עצמו: "זה לא סוד שאני מפה, אבל אני לא מייצג את ישראל. אני מציג את עצמי כמוזיקאי ולא כישראלי או כפלסטיני, מקסימום אני אומר שאני מנצרת. נמאס לי מהמשחק הזה של דו־קיום, אני רוצה לעשות את המוזיקה שלי בלי שינצלו את זה פוליטית".

הוא השתתף בעבר בתוכנית חינוכית עם התזמורת הפילהרמונית והתפטר משום שהיו לו חילוקי דעות בנוגע לבחירות המוזיקליות. מפריע לו שמעולם לא היה נגן ערבי קבוע בתזמורת הפילהרמונית. "זה מביך מאוד ומעורר הרבה שאלות", הוא אומר, "גם בתוכנית החינוכית ניסיתי לשנות את המדיניות שלהם, אבל הם לא רוצים. מרוסיה ומצרפת מביאים אופרות ומוזיקה קלאסית, ואיתנו יש להם מחסום. מוזיקה ערבית בשבילם היא מוזיקה עממית של דרבוקות ורקדניות בטן וחפלה, אף שיש ערבים שכותבים יצירות קלאסיות נפלאות בכל העולם".