אופנה! עירום! צמיגים!

למרות כמות האיברים החשופים שמופיעים בו, לוח השנה של פירלי נחשב לפסגת הקריירה של הדוגמניות הכי מצליחות והצלמים הכי גדולים; כזה שרק יחידי סגולה, שנמצאים ברשימה אקסקלוסיבית ודי קצרה, זוכים לקבל לידיהם ולתלות על הקיר.

צילום: ©pirelli

בכתבה שהוקדשה ללוח המפורסם ב"גרדיאן" הבריטי ביולי האחרון צוין, למשל, כי אף שהופיעה 36 פעמים על שער ה"ווג" הבריטי, את ההופעה שלה בלוח השנה של פירלי הגדירה קייט מוס כ"ג'וב הכי טוב שלי אי פעם".

הצלמת הנודעת אנני ליבוביץ' אמרה שלצלם עבורו היה "כמו להצטרף למועדון מאוד יוקרתי", ואילו מעצב האופנה האגדי קרל לגרפלד, שזכה גם הוא לצלם את לוח השנה, קבע נחרצות כי "הנערות המופיעות שם הן האלילות של היום".

הכי סלקטיבים

את הרעיון להוציא לוח שנה כמתנה ללקוחות הגתה החברה־הבת הבריטית של פירלי. בשנות השישים, לוחות אירוטיים שכאלו היו אמצעי פרסום וקידום מכירות שכיח בתחום הרכב, אבל ההחלטה החשובה ביותר שנתקבלה בפירלי מראשית דרכו של הלוח, וזו שבידלה אותו ממתחריו, היא הבחירה הסלקטיבית של המעורבים ביצירתו (שלא לדבר על הרשימה האקסקלוסיבית שתקבל אותו).

עם הצלמים שגויסו לשורות הלוח במהלך שנותיו נמנים הלמוט ניוטון, ריצ'רד אבדון, ניק נייט, פטריק דמרשלייה, טרי ריצ'רדסון, ברוס וובר, מריו סורנטי, ואפילו צלם העיתונות סטיב מק'קרי - הידוע בזכות הפורטרט המפורסם "ילדה אפגנית" שהופיע על שער ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" ב־1985. גם על לוח השנה שיצא לכבוד שנת ה־50 ניצחו שתיים מהדמויות החזקות בעולם האופנה: קארין רויטפלד, העורכת לשעבר של ה"ווג" הצרפתי, שהיתה אחראית על הסטיילינג; והצלם המהולל סטיבן מייזל. שניהם, אגב, הגדירו את העבודה עבור פירלי כ"כבוד גדול".

השימוש בצוות כה מרשים נותן ללוח השנה של פירלי ערך נוסף בכך שהוא תמיד משקף מגמות בולטות בעולם הזוהר - ולעתים אף מקדים אותן. בעוד כולם נרעשים מהפרסומות האחרונות בכיכובן של נשים מבוגרות, פירלי עשו זאת כבר ב־2007 עם סופיה לורן (שחגגה אז 72), ובלוח השנה של 2015 מופיעה לראשונה דוגמנית פלאס סייז, קנדיס האפין, עוד מגמה שפירלי ניכסו לעצמם.

בלתי נשכחים

בעידן האינטרנט, התצלומים המופיעים בלוח השנה אינם שמורים עוד רק לאותה קבוצה מצומצמת שמקבלת את לוח השנה, וכמעט כל אחד יכול לחפש ברשת את "נערות החודש" קייט מוס, ג'יזל, נעמי קמפבל, סינדי קרופורד, לארה סטון ועוד רבות אחרות. ספר שיוצא בימים אלו בהוצאת Taschen הנחשבת מציג ב־576 דפיו רטרוספקטיבה מקיפה הכוללת את כל לוחות השנה שפורסמו עד כה, וכן תצלומים שטרם פורסמו מאחורי הקלעים של ההפקות, לוח השנה של שנת 1963 שמעולם לא פורסם, ומבחר אימג'ים שצונזרו מאחר שנתפסו כ"מסוכנים".

"רצינו ליצור משהו שיוכל להיתלות בחזית של המוסך ולא באיזה לוקר מלוכלך מאחור", אמר בנובמבר האחרון דרק פורסית', שהיה המנהל הקריאייטיבי הראשון של לוח השנה. מרטין וולש, גם הוא מנהל קריאייטיבי לשעבר של הלוח, אמר כי במהלך כל שנות עבודתו עבור פירלי, הבריף שניתן לו היה "להעלות רעיונות מלאי דמיון שייתנו לצלמים במה ליצור אימג'ים אייקוניים ובלתי נשכחים". ובכוחם של אלה, כידוע, למשוך את תשומת הלב הנכונה.