$
פנאי

"נמנע מתיאטרון זהיר"

הבמאי והמתרגם אלי ביז'אווי מביים לראשונה הצגת ילדים ומגיש עיבוד מוזיקלי רענן לאגדה "זהבה ושלושת הדובים". כך מאתגרים קטנטנים לחשוב

מאיה נחום שחל 09:5515.06.15

אל המדיטק הגיע המתרגם אלי ביז'אווי (36) לפני שלוש שנים, כשתרגם את הספר "צפרדי וקרפד" כדי שיהפוך להצגה. בהמשך עיבד לבמה גם את "אריה הספרייה". השבוע הוא שב למדיטק, והפעם הוא לא רק כותב אלא גם מביים, את המחזה המוזיקלי "לא דובים ולא יער". מדובר בעיבוד לאגדה "זהבה ושלושת הדובים" שיעלה במסגרת פסטיבל ישראל לילדים בשבת הקרובה בבית שמואל בירושלים (60 שקל), בהשתתפות סוזאנה פפיאן, תום חגי, אסף דגני והילה סורג'ון.

 

הפך את האגדה לחלום

 

ביז'אווי ניגש למלאכת העיבוד לאחר שקרא, בעצת המנהל האמנותי רוני פינקוביץ', את הספר "קסמן של אגדות" שכתב הפסיכואנליטיקאי ברונו בטלהיים, ובו הוא מנתח אגדות מפורסמות. שם הוא מצא כמה נקודות למחשבה שסייעו לו בדרך לפיצוח המחזה. "הילדה בסיפור 'זהבה ושלושת הדובים' מחפשת את מקומה ולא מוצאת אותו", מספר ביז'אווי, "וזה עניין אותי יותר מאשר הנזיפה בה על שנכנסה לבית זרים. האגדה פרומה בקצוות - אין לה התחלה וסוף ואין מוסר השכל אופייני".

 

אלי ביז'אווי ושחקני ההצגה לא דובים ולא יער אלי ביז'אווי ושחקני ההצגה לא דובים ולא יער צילום: אוראל כהן

 

ביז'אווי חיבר את הקצוות הפרומים האלה, והאגדה המקורית הפכה לחלום שנגלה בפני גיבורת המחזה שלו. אז תשכחו מזהבה והכירו את הילדה מיכל, שעם הולדת אחיה מרגישה שאיבדה את מקומה בבית, ובחלומה יוצאת למסע לביתם של משפחת דובים ופוגשת דוב קטן ומיוחד. בחלום מיכל מבשילה רגשית לקראת תפקידה החדש כאחות בכורה. "המטרה היתה לספר סיפור חווייתי־אגדתי ולא להעביר שיעור בחינוך", ביז'אווי מסביר.

 

ממחסום ארז לתיאטרון

 

שיעמום בשירות הצבאי בשילוב אמביציה גדולה הם אלה שסללו לביז'אווי את הדרך אל חיק התיאטרון. בזמן שבילה שעות במחסום ארז הציע לו בטלפון חברו המוזיקאי עמית צח להפוך את המחזה הקלאסי של סופוקלס "אדיפוס" למחזמר. מה שהתחיל כשעשוע מאולתר הפך ל"משפט האלים" — עיבוד מוזיקלי שיצרו ביחד ועלה בפסטיבל עכו בבימוי צדי צרפתי, ואף זכה בפרסים. מהלך זה דחף את ביז'אווי ללכת ללמוד תיאטרון בסמינר הקיבוצים. "מה שנולד במחסום בצבא היה בפועל הלהקה הצבאית שלי. זה היה אירוע מעצב", הוא מעיד.

 

מאז ביז'אווי סיפק לתיאטרון הישראלי מבחר מרשים של יצירות בימתיות. "בית ספר לנשים", "הקמצן" ו"טרטיף" של מולייר, "רומיאו ויוליה" של שייקספיר ומחזות הזמר "קברט", "אוליבר" ו"היפה והחיה" הם רק חלק מהתרגומים שהוא חתום עליהם. בנוסף הוא עיבד וביים את "פיאף" לתיאטרון באר שבע, כתב את התסריט לסרט "בננות" שביים איתן פוקס, וכתב וביים עם גורי אלפי את העיבוד התיאטרוני ל"תעלת בלאומילך".

 

על אף כניסתו לעולם הכתיבה והבימוי נדמה שאזור הנוחות של ביז'אווי הוא עדיין התרגום. "כשאני מתרגם קלאסיקות אני מכיר ומוקיר את המקור, ער לצורה ולמשקל שלו אבל מרשה לעצמי להתגמש בעדינות ולעשות שינויים תוכניים בלי לעוות את המשמעות, כדי לגשר על פערי תרבות או תקופה. כשאני פונה לילדים אני נמנע מליצור תיאטרון זהיר ותבניתי שמאכיל בכפית. חשוב לי לאתגר את העיניים, האוזניים והמחשבה של הילדים וליצור דמויות מעניינות".

 

להפיץ מחזות לעם

 

השנה הקרובה של ביז'אווי תהיה עמוסה כקודמותיה, עם תרגומים ל"סיפור הפרברים", "1984" ו"יחסים מסוכנים". בימים אלה הוא גם חבר להוצאת הספרים זיקית להקמת אגף תרגומים חדשים של מחזות. "נכנסתי לא מזמן לארכיון הקאמרי וראיתי שכפולים לתרגום שלי ל'בית ספר לנשים' של מולייר. מתברר שהוחלט ללמדו באחת ממגמות התיאטרון בארץ. שמחתי וחשבתי - למה שהתרגומים היפים שלי ושל חבריי יגוועו כשההצגות יורדות? למה שלא ילמדו אותם?".

 

ביז'אווי פנה לשירה חפר ואוריאל קון מהוצאת זיקית, והשניים גילו עניין והציעו להקים את "זיקית במה" ולהתמקד בשלב הראשון בקלאסיקות. "חשוב שזה יתכתב עם הסצנה התיאטרונית בארץ. כעת למשל מציגות כמה קלאסיקות שהתרגום שלהן הולך לפניהן, כמו 'סיראנו דה ברז'ראק', 'רומיאו ויוליה', 'טרטיף' ובקרוב 'פר גינט'. המטרה היא שהקהל יסיים לצפות בהצגה ויוכל לרכוש את המחזה במחיר שווה לכל נפש, כמו גם לאפשר אלטרנטיבה עדכנית יותר ללימוד בבתי הספר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x