עיצוב אסייתי-ישראלי

סצנת האופנה הישראלית - בייחוד מנקודת מבטם של המעצבים המקומיים - היא מקום קשוח. זו זירה שמצריכה ויתורים ושמצמצמת את חופש היצירה בשל קוצר ידם של היצרנים, ומעצבים רבים מתרסקים פה. בתוך השוק הבעייתי הזה מתבלטים כמה יחידי סגולה שפורצים את תקרת הזכוכית למרות הקשיים.

סיפור הצלחה כזה הוא של המעצבת הסינגפורית־ישראלית ג'ין לי (36), שהגיעה ארצה לפני חמש שנים בעקבות האהבה והתמקמה בירושלים. "לפני 15 שנים עזבתי את סינגפור כדי ללמוד אופנה בסנטרל סנט מרטינס הלונדוני ומאז בעצם לא ממש חזרתי", היא מספרת. "אחרי הלימודים עבדתי בבית האופנה האנגלי של קארן מילאן, ובהמשך השתלבתי בקבוצת תיווך בין יצרני אופנה ומשווקים והקמתי מחלקה שקישרה משווקים למדינות המזרח". במסגרת עבודתה יצא לה גם לעבוד עם ענקית האופנה הישראלית קסטרו. בזמן טיול בשנגחאי הכירה את תמיר, וב־2009 באה אחריו לישראל.

ג'ין לי. "ישראל היא הבית" צילום: עמית שעל

שנה אחרי הנחיתה בארץ הקימה לי את מותג האופנה שלה. "מותג משלי הוא הדבר הנכון בשבילי. אם אחליף מקום מגורים נוסף העבודה תעתיק איתי מדינה, כך שלא אצטרך להמציא את עצמי מחדש שוב".

הבגדים שהיא מעצבת ומייצרת בכ־50 יחידות לפריט - בעיקר שמלות וחולצות - נדמים כפיוז'ן ישראלי־אסייתי: קווים נקיים וסימטריים מבדי משי מתנפנפים שמתאימים לאקלים המקומי אבל שהשקט והאיפוק האסייתי הם המאפיין הבולט ביותר שלהם. "אני מרגישה כמו מעצבת ישראלית כי אני מעצבת בעיקר לקהל ישראלי", היא אומרת, אף שהיא משווקת את הפריטים גם ברחבי סינגפור. "בסינגפור, כיוון שהעיצובים שלי מותאמים במיוחד לגוף הישראלי, אני נחשבת יותר כמעצבת למידות גדולות. כזו שתיירים מתחברים אליה".

בעקבות ההיסטוריה המקצועית שלה לי מכירה היטב את התעשייה בעולם ומייצרת בשנגחאי. "יש שם המון אפשרויות, מבדים איכותיים כמו המשי שאני משתמשת בו ועד לרמת הכפתור.

"אני מרגישה שיש לי פה נישה ייחודית. ישראל היא הבית, וחשוב לי שהבסיס יישאר פה אף על פי שאני בהחלט מתכננת בעתיד להיכנס גם לשווקים נוספים", היא מסכמת.

ניתן לרכוש את הבגדים של ג'ין לי ברשת רזילי, סופיה - בצלאל 2 ירושלים, בוטיק 5 - לינקולן 5 תל אביב, בנות - דיזינגוף 212 ת"א.