הנסיך השחור

קבוצה של בנות עוברת ליד הקולקציה של אלון ליבנה בסניף הדגל של קסטרו בדיזנגוף סנטר ומצחקקת. "אלון, קניתי שלוש חולצות עכשיו", קוראת אליו אחת מהן. "את רואה, לכן זה שווה את זה", הוא אומר לי, "המחירים בסטודיו שלי גבוהים בהרבה, ודרך שיתוף הפעולה הזה אני יכול להגיע אליהן".

למרות גילו הצעיר - רק בן 29 - ליבנה כבר הספיק להשתפשף בשני בתי אופנה נחשבים (אלכסנדר מקווין ורוברטו קוואלי), לזכות בעונה הישראלית של התוכנית "פרויקט מסלול", להקים בית אופנה שמעסיק כ־30 עובדים, ולהלביש סלבס כמו נעמי קמפבל, מבחר אחיות לבית קרדשיאן ודיווה אחת בשם ביונסה. את לימודיו בשנקר, אגב, הוא לא סיים.

עיצוב בארץ, ייצור בסין

קולקציית הקפסולה שהרכיב עבור קסטרו בפעם השנייה (לפני כארבע שנים עיצב עבורם קולקציה כחלק מהפרס ב"פרויקט מסלול"), תימכר מהיום בכ־20 חנויות ברחבי הארץ. היא מורכבת מכ־21 פריטים דרמטיים למראה, משורטס ועד שמלות ערב סקסיות, במחירים שנעים בין 199 ל־1,199 שקל. "כתב היד שלי ניכר לגמרי, וכל הפריטים עוצבו בהתאמה למה שקורה אצלי בסטודיו", הוא אומר, "המטרה היתה שהלקוחה תרגיש ב־100% שהיא קונה אלון ליבנה".

אבל בשונה מהקולקציות שאתה יוצר באופן מצומצם בסטודיו, פה מדובר בייצור המוני בסין.

"הכנתי סקיצות שנשלחו לייצור אב־טיפוס וממנו התחלנו לעבוד, לסדר ולשפר. הייצור עצמו אכן מתנהל בסין, לשם נסעו המעצבים של קסטרו כדי לפקח".

מה דעתך על שיתופי פעולה אחרים שנעשו לאחרונה בין מעצבים ישראלים לרשתות, כמו דורית בר אור וגולף?

"אני לא כל כך מכיר את הקולקציה שלה, אבל דורית היא קולגה מוערכת. אני חושב שכשמעצב אחד עושה שיתוף פעולה כזה זה טוב לכולם, זה מביא לאיזו נורמת התנהלות שבפעם הבאה תבליט מעצב אחר. באופן כללי אני הרבה יותר שמח לשמוע חדשות חיוביות מאשר לשמוע על עוד מעצב שנאלץ לסגור".

ליבנה על רקע שמלות מהקולקציהצילום: עמית שעל

למה לשלם יותר

למרות הפזילה המובהקת אל מעבר לים והעובדה שהקהל הזר מקבל אותו לא רע, ליבנה מצהיר ש"ישראל זה הבית. אני תמיד אשאר פה. למזלי בניתי את העסק כך שאני מייצא מפה לחו"ל, וזה הרבה יותר משתלם. הכי כיף ונוח לי פה".

אבל זה לא קל.

"תמיד יש פה קושי. זה מתחיל במציאת ספקים ותהליכי ייצור איכותיים וממשיך עד ללקוחה המקומית. נשים צרפתיות שייכנסו לבוטיק ויראו על התווית של הפריט 'מייד אין פריז' ישמחו פי שניים לקנות אותו, הן יחושו גאווה. ללקוחה הישראלית חסרה הגאווה המקומית הזו, היא מרגישה שמותג מחו"ל הוא יותר שווה. אני לא התחלתי את דרכי עם תוכנית מוגדרת להיות מעצב שמלות ערב וכלה, אבל שמתי לב שללקוחות נוח לשלם יותר בעיקר על פריטים כאלה. בשביל מכנסיים או חולצה פשוטים יותר הן ייכנסו לאחת הרשתות".

קולקציות קפסולה של מעצבים לרשתות אופנה נחשבות לעסקה משתלמת עבור שני הצדדים, ובעולם מתעופפים מיליונים בין חשבונות הבנק של כל המעורבים. בארץ, לעומת זאת, כל ניסיון לדבר על הצד הכספי של העסקה נתקבל בחומה בצורה. ליבנה לא יכול לדבר ללא אישור קסטרו, ואילו מנכ"ל קסטרו גבי רוטר רק הסכים להגיד "השקענו יותר מ־3 מיליון שקל, לא רק בייצור הפריטים אלא גם בכל מערכת התמיכה השיווקית". כשהתעקשנו, נענינו כי "פרטי ההסכם חסויים". "הרי אנחנו בישראל, לא מדובר בשיתוף פעולה של מיליונים", מודה ליבנה, "אבל אני יכול לומר בפה מלא שאם היה מדובר במותג אחר לא הייתי עושה את זה. עם קסטרו כבר עבדתי בעבר וידעתי שטוב לי איתם, שחשוב להם כמוני לשים דגש על הפרטים הקטנים ושנזרום יחד".