זעקה לשינוי אבסולוטי
השחקן אריאל וולף צפה בסרט "תיאורמה" של פאזוליני לפני עשור, ונכבש. היום הוא מגייס כסף כדי להפוך אותו להצגה שבבסיסה משל על האדם המודרני
כשאריאל וולף (31) נסע לפריז אחרי הצבא הוא צפה בסרט "תיאורמה" של הקולנוען האיטלקי פייר פאולו פאזוליני מ־1968 ונשבה בקסמו. "הסרט מאוד השפיע עליי, והבנתי שהוא יכול לעבור גם למדיום שאני מחובר אליו - תיאטרון".
חלף עשור, ולאחר שלמד בסטודיו של ניסן נתיב, וולף כיום הוא שחקן בתיאטרון החאן, ושיחק בין השאר גם בסרט "התגנבות יחידים" ובסדרה "משפחה טובה" של איתן פוקס. בימים אלה קורם עור וגידים רעיונו הוותיק מפריז, בהפקה עצמאית שאליה גייס שחקנים וביניהם ירון מוטולה, נעמה פרייס ושלומי ברטונוב, בן זוגו, שגם יצר את המוזיקה להצגה.
מפיתוי לשינוי
במרכז הסרט עומדת משפחה אמידה במילאנו שאליה מגיע זר מסתורי המפתה את בני המשפחה, וכולם נופלים בקסמיו. הפיתוי גורם להם להבין שחייהם היו ריקים עד כה, וברגע שהם מתוודים בפניו על כך - הוא עוזב במפתיע. אז מתחיל תהליך ההתפרקות שלהם, ומתקבל השילוש הקדוש: פיתוי־וידוי־שינוי.

"תיאורמה זה משפט מתמטי", מבהיר וולף, "פאזוליני אמר 'אם יש לי זר חידתי - אכניס אותו דווקא לבית בורגני ותראו מה הולך לקרות'. זה סרט מנוכר ואסתטי, לכאורה פשטני, כי ברובד הבסיסי יש איזה משל גדול והאימג'ים יפים, אבל אם צופים בו לעומק מגלים מורכבות. הזר מייצג משהו גדול מסך חלקיו, כמעט אלוהי. פאזוליני מעביר ביקורת על החברה הבורגנית ומבקש לפקוח את עיניה באמצעות משל שמפרק אותה ליסודותיה - הדת, הכלכלה והחלוקה המעמדית".
בימים אלה וולף מגייס כסף עבור ההפקה דרך אתר הדסטארט, כשסכום היעד עומד על 50 אלף שקל. התורמים לפרויקט יקבלו מכרטיס להצגה דרך קרדיט בתוכנייה ועד להרצאה על פאזוליני וארוחת גורמה. הבכורה מתוכננת לספטמבר בתיאטרון הקוביה במרכז הגאה בגן מאיר תל אביב.
היעדר הגשמה
למה בחרת להעביר את זה לתיאטרון?
"הסרט מציג דימוי חזק במובן של תוכן, צורה וסגנון, והעניין הוויזואלי דגדג לי. הזעקה לשינוי באופן אבסולוטי נראתה אקטואלית לתקופה שאנחנו חיים בה. אני לא אומר איפה זה קורה ברמה הבימתית - אני פועל כדי שהקהל ירגיש שזה גם לוקאלי ורלבנטי אליו, אבל אין בי רצון להביא את זה לישראל 2015".
בסרט יש דגש על מיניות, עד כמה זה יבוא לידי ביטוי גם על הבמה?
"בסרט הפיתוי המיני הוא מרומז כשלמעשה הזר שוכב עם כל בני הבית. בהצגה יהיה כנראה ביטוי מיני חריף יותר, אולי גם ויזואלית. הפיתוי למין הוא סמל להיעדר ההגשמה של האדם המודרני".


