$
פנאי

ביקורת: "התערוכה החקלאית", מוזיאון פתח תקווה לאמנות

נכון, זוהרה של החקלאות הועם עם השנים, אך מסתבר שגם בישראל של שנת 2015 חקלאות יכולה להיות סקסית

רעות ברנע 09:3619.04.15

תערוכה קבוצתית שחוקרת את השינויים שחלו באתוס החקלאות הישראלי־ציוני. קהל היעד: רחב משנדמה.

 

דבר המבקרת: פעם חקלאות היתה עניין סקסי - החלוץ עם מכנסי החאקי והמעדר של שנות קום המדינה - אבל היום זוהרה הועם, ולכן הבחירה לעסוק דווקא בה בתערוכת אמנות גדולה נשמעת תמוהה בתחילה. האוצרת טלי תמיר בחרה להציג אמנים שעוסקים בנושא בשוטף בעבודותיהם, חלקם אפילו חקלאים מזן כזה או אחר בעצמם.

 

את פני המבקרים מקבל פסל גדול של זוהר גוטסמן בשם "דישון יתר", המציג רוכב על סוס המוצב על קרון משא. הסוס והרוכב עשויים מגללים אמיתיים של סוס שבהם פיסל גוטסמן בחן רב, ודווקא את גלליו של הסוס יצר מברונזה, וכך הפך דווקא אותם ל"יוקרתיים" ביותר בעבודה.

 

"יבלית 2014-15", נועה רז-מלמד "יבלית 2014-15", נועה רז-מלמד צילום: אלעד שריג

 

שרון גלזברג מציגה מיצב וידיאו רב־ערוצי בשם "חקלאות: מחזה בחמש מערכות", שבמהלכו היא עוקבת עם מצלמתה אחר המתרחש בשדות החקלאיים במושב שהיא חיה בו. פועלים תאילנדים, ילדי המושב והגידולים עצמם מוקרנים על גבי חמישה מסכים בחלל דמוי חממה/כנסייה. העובדה שהדימויים מוקרנים בכל פעם על מסכים אחרים דורשת מהצופה להתהלך ולשהות בחלל, והופכת את המיצב לאקטיבי.

 

העבודה הכי "יפה" בתערוכה היא זו של נועה רז־מלמד, קונסטלציה של מוביילים ופריטים נעים היוצרים תיאטרון צלליות על הקיר שמאחוריהם. החפצים שזזים מתייחסים כולם לארכיון העיר פתח תקווה ולעברה החקלאי, ומפיצים איזשהו ניחוח עבר תמים ומלא תקווה.

 

(עד 13 ביוני, ארלוזורוב 30 פתח תקווה. כניסה 10 שקלים ובשבת כניסה חופשית).

 

שורה תחתונה: גם ב־2015 חקלאות יכולה להיות סקסית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x