ביקורת הצגה: "מלך ישראל", צוותא
המפגש בין החומר של גור קורן ליצירתיות וההומור הבלתי נדלים של מוריה זרחיה הוליד הצגה שנונה, בועטת, צינית וביקורתית, שיוצריה מציבים מראה על מצבנו הלא מי יודע מה כאן
קומדיה מאת גור קורן בעיבוד ובימוי מוריה זרחיה ובהשתתפות דורון בן דוד, מתן זרחיה, אלי מנשה, עומר עציון, נטלי פרץ והדר שחף־מעין.
העלילה: עמרי רוזנצוויג, רווק בן 33 מרמת גן, עובד בסלקום, המצב האהוב עליו הוא ישיבה, והוא מנהל חיים ריקניים הכוללים צפייה אינטנסיבית בסרטי אסי דיין. ביום שבו הוא קם מהשבעה על אמו נגלית אליו רוחו של עמרי מלך ישראל, ויחד הם יוצאים למסע הזוי ומוטרף רווי דמויות משעשעות, שבמהלכו מכיר עמרי לעמרי את ישראל של 2015.
דבר המבקרת: המפגש בין החומר של קורן ("המוגבלים", "חמישה קילו סוכר") ליצירתיות וההומור הבלתי נדלים של זרחיה ("הגדוד העברי"), שגם ערכה מוזיקלית, יצרה את הכוריאוגרפיה ועיצבה את התלבושות והתפאורה, הוליד הצגה שנונה, בועטת, צינית וביקורתית, שיוצריה מציבים מראה על מצבנו הלא מי יודע מה כאן.

לזרחיה יש זווית ראייה ייחודית ומפתיעה, והבחירות המוזיקליות הן מלאכת מחשבת: שירים של איתן מסורי ("חפיף"), לצד שלאגרים של עפרה חזה וקרולינה (בביצוע "צל עץ תמר" של זוהר ארגוב). אך מי שהופך את החומר להצגה מיוחדת הם השחקנים המצוינים, שמתמסרים למשימה עד הסוף, במיוחד עציון שמגלם שלל דמויות בכישרון ודיוק, וזרחיה שבונה את דמותו של עמרי הצעיר להפליא.
שורה תחתונה: "הדיבוק" בגרסת הפרינג'. רוצו לראות.


