הודו לגיל השלישי

לא כדאי לחפש ב"מלון מריגולד האקזוטי השני" את הזקנה ממסדרון בית החולים. הזִקנה, כפי שהיא מופיעה בסרט ההמשך ל"מלון מריגולד האקזוטי", היא משהו אחר לגמרי - מלאה ויטאליות, עם המון אופציות לאהבה, הגברים שותים ורוכבים על אופנועים והנשים מתלבטות בין כמה מחזרים. בדיוק כמו בחיים האמיתיים. בערך.

סרט ההמשך ללהיט המפתיע מ־2012 ממשיך לגלגל את עלילותיה של חבורה בריטית שעברה לבית מלון בהודו שהוא למעשה בית זקנים אלטרנטיבי. בעל המלון, צעיר הודי בשם סוני (דב פטאל מ"נער החידות ממומביי"), מנסה הפעם לרכוש בעזרת משקיע אמריקאי מלון נוסף, ובמקביל הוא מתכונן לחתונתו, שתתרחש בסוף הסרט בספקטקל בוליוודי מתוזמן וסוחף, ללא קשר ממשי למציאות. הסרט והשחקן הראשי דומים זה לזה: הם לא ממש טובים, אך איכשהו הם נכנסים אל הלב ומצליחים להתחבב על הצופה.

ג'ודי דנץ' ב"מלון מריגולד האקזוטי השני"

פטאל מוקף בסוללת שחקנים בריטים לתפארת הממלכה, ובראשם שתי דיוות מוכשרות ועטורות פרסים: מגי סמית' מגלמת את שותפתו של סוני המחשבת את קִצה נטול השיא לאחור. צינית עד כאב ומצחיקה. היא מביטה על חייה ללא שמץ של התייפייפות; ג'ודי דנץ', מצדה, ממשיכה ליהנות מההרפתקה ההודית שסידר לה הבמאי ג'ון מאדן, שביים אותה לא רק ב"מריגולד" הראשון אלא גם ב"שייקספיר מאוהב", שעליו זכתה באוסקר לתפקיד משנה. דנץ', שמשחקת את M בסרטי ג'יימס בונד, מגלמת בסרט דמות דומה, שמנהלת רומן מופנם עם בן גילה ומתקשה להשיל את גלימת הנוקשות הביטחוניסטית ולפזר אהבה.

דווקא התסריט הוא החוליה החלשה של הסרט. סצנת הפתיחה ארוכה מעין כמוה, לא ממש מעניינת ולא ממש מצחיקה. פתיחה צולעת כזו לסרט לא ראיתי כבר שנים. משם הסרט מצליח להניע לאט לאט, בעיקר בזכות כמה בדיחות טובות, אך עדיין לא מצליח להימנע מקלישאות.

ריצ'רד גיר, שמגלם את האיש שנשלח לבדוק את השטח מטעם המשקיע האמריקאי, הוא תוספת נחמדה לסרט. גיר מתאהב באמו של סוני, שלא מהסס לסרסר בה לטובת סגירת העסקה (אני לא ממציא, זה נאמר בסרט). באחד המונולוגים התמוהים של התקופה האחרונה גיר מספר לה ללא שמץ של שכנוע עצמי כמה הוא והיא זקוקים זה לזו. היא מתבוננת בו

כמו מישהי ששתתה כוס של חלב חמוץ ומחליטה לעלות לחדרו. נו באמת.

על פי "מלון מריגולד השני", המערב לא בנוי לזקנים. אם הגעתם לגיל המתאים אספו את מיטלטליכם בתיק קטן, הצטיידו מלוא החופן בציניות וסעו להודו, המקום המושלם להתחלה חדשה רגע לפני הסוף. אני השתכנעתי.

רגעים שנזכור ביום שאחרי

1. לריצ'רד גיר אין ריסים

2. "הפקודה שלך היא הרצון שלי". סילוף יפה ובודהיסטי

3. מתישהו אתקשר לסוכן הנסיעות שלי ואומר לו "ג'ייפור, רג'סטאן. לשם"