הכל הולך בתצוגות האופנה
משבוע האופנה האחרון בניו יורק יצאה בשורה אופנתית קצת אחרת: מגוון אנושי מסחרר של דוגמנים ודוגמניות בכל הגזעים, המידות והצורות
המונח Model Diversity חוזר ועולה בשנים האחרונות במסגרת קמפיינים להצגת מגוון אנושי מייצג על מסלולי האופנה, בייחוד בהקשר הגזעי. עם זאת, בשבוע האופנה בניו יורק, שננעל בחמישי האחרון, היה הרבה מעבר למגוון צבעי עור: דוגמנים ודוגמנויות בעלי מידות גוף מגוונות, מוגבלויות שונות, טווח גבהים חריג וזהויות מיניות שונות.
כבר ביום השני התקיימה אחת התצוגות המדוברות ביותר - המיצג של קניה ווסט ואדידס. ווסט הציג קולקציה גרועה ומביכה, אך הבגדים המכוערים, שגרמו ללובשיהם להידמות לגרבי ניילון אנושיות, רק הדגישו את העובדה כי על הבמה עומדים 50 דוגמנים ודוגמניות מכל הגזעים והגבהים עם שיער חלק או מקורזל ועם ירכיים וישבנים במגוון מידות.
בהמשך השבוע הלכה והתארכה רשימת התצוגות המגוונות: מעצבת האופנה קארי האמר העלתה למסלול את השחקנית ג'יימי ברואר ("אימה אמריקאית"), הלוקה בתסמונת דאון; בתצוגה של ארגון FTL Moda עלו למסלול דוגמנים קטועי איברים ועל כיסאות גלגלים; וויני הארלו, הדוגמנית בת ה־19 שסובלת ממחלת הבהרת, כיכבה; זאנה ביין הצעידה נשים מלאות ואם עם תינוק; וגם זאק פוזן, Chromat, אדם סלמן, Hood by Air ועוד הצעידו דוגמנים במגוון גזעים, מגדרים וגדלים.
"הצבנו רף גבוה", אמרה למגזין "אל" דניס בידו, דוגמנית מידות גדולות שפתחה את תצוגת Chromat. "זה בדיוק הדבר שהתחננו לו - להיות חלק מכל זה. אנחנו רוצות להיות אופנה גבוהה".
ואולם, אף שמגמת המגוון מבורכת היא מעלה כמה שאלות: מרבית התצוגות שהתהדרו במגוון אנושי לא היו באמת מרכזיות, בחלק מהמקרים המגוון נראה כמחווה שטחית, ויותר מכל מטרידה התהייה אם מדובר בטרנד בר־חלוף. מגוון אנושי אינו אמור להיות דבר שמריעים לו, ועצם הצגתו כרדיקלי הוא טעות. המסלולים אמורים לשקף את החברה כפי שהיא, והצגת דוגמנים שונים אמורה להיות פשוטה וטבעית.
מנגד, כשבינתיים בשבוע האופנה של לונדון נרעשים בעיקר מהופעת דוגמנית ממוצא הודי על המסלול של ברברי ומשתי דוגמניות בהיריון בתצוגה של Temperley London, אולי דווקא חגיגת המגוון האנושי שהתחוללה בניו יורק מעידה שמשם, בסופו של דבר, תצא הבשורה.