"אני מפחד להשתעמם"

כשהאמן הצרפתי ז'וליאן סאלו מגיע עם תערוכתו "מערה קוסמולוגית" לערים שונות ברחבי העולם הוא מעסיק עובדים מקומיים שיעזרו לו בהרכבת אלפי הברגים, החוטים וגופי התאורה השונים שמכילה היצירה המורכבת. כך, הוא אומר, הוא גורם ליצירה שלו להשתנות - בכל פעם מחדש. "העבודה עם מקומיים גורמת לי להבין משהו לגבי המדינה שאני מציג בה", מסביר סאלו, "העבודה עצמה לא מסובכת, אבל יש הרבה דרכים לעשות אותה, וכל אחד מוצא את דרכו. האנשים הופכים גם את התהליך וגם את התוצאה למגוונים. הכי מפחיד אותי להשתעמם".

ובאמת, בתערוכה המרהיבה של סאלו, שנפתחה בשבוע שעבר במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (עד 11 באפריל, 20 שקל), קשה להשתעמם. מדובר במיצב דמוי מערה חשוכה, שעל קירותיה רישומים זרחניים של בעלי חיים, צמחים ועיטורים שיצר באמצעות חוטי כותנה, ברגים ותאורה. "המטרה שלי היא לגרום לאנשים לגלות טריטוריות חדשות בדמיון שלהם", אומר סאלו, "כל אחד מחליט כמה זמן הוא צריך להיות בתוך המערה, אבל ההצעה שלי היא לבלות בה כמה שיותר. אנשים בילו במערות שעות: מישהי סיפרה לי שהיא נרדמה באחת מהן, והיה גם זוג שעשה בה אהבה".

בתוך המערה. "מישהי סיפרה לי שהיא נרדמה באחת מהן, והיה גם זוג שעשה בה אהבה" צילום: באדיבות מוזיאון תל אביב , עמית שעל

"הכל קרה בבום"

אף שהוא מתחזק מראה ואנרגיות של בן 25, סאלו בן 38 וסיים את לימודי האמנות שלו רק לפני חמש שנים. "רציתי להיות מדען", הוא מסביר, "ניסיתי את מזלי בתחומים שונים, שבכולם נכשלתי". הפנייה שלו לאמנות היתה מקרית. "ניסיתי ללמוד אנתרופולוגיה, ובמסגרת הלימודים חייתי תקופה בגיאנה שבדרום אמריקה", הוא מספר, "שם התנדבתי לאייר ספרי ציפורים, ובסוף החלטתי לחזור לפריז וללמוד אמנות".

מיד בתום לימודיו אומץ סאלו על ידי הצוות של "Salon de Montrouge" — אירוע אמנות עכשווית שמתקיים מדי שנה באחד מפרברי פריז, ומשם הקריירה שלו נסקה. "זה אמנם קרה בשלב די מאוחר, אבל מרגע שסיימתי את הלימודים אני מרגיש כאילו נוריתי מתוך תותח. הכל קרה בבום, בבת אחת".

פוחלצים כאמנות

העיסוק בבעלי חיים בא לידי ביטוי גם בעבודות נוספות של סאלו. "מלבד המערות, העבודות המוכרות שלי הן עם פוחלצים כחומר גלם אמנותי. התחלתי לעבוד איתם כי הייתי צריך להבין רעיונות כמו מוות ואכזריות, ותוך כדי העבודה גם הבנתי כמה דברים חשובים לגבי התנהגות בעלי החיים. אבל זה גם דורש הרבה כוחות. היה יום שבו פשטתי עורות של 40 יונים, וזה משהו שהיה לי קשה להשתחרר ממנו. אני לא חושב שאוכל לעבוד איתם עוד הרבה בעתיד".

אתה מחנך לשמור על זכויות החיות?

"לא, אני מנסה לגרום לקהל לשאול שאלות. אני אוכל בשר, אבל אני גם יודע מה זה אומר להרוג את החיות שאני אוכל. בצרפת אוכלים בשר בכל שעה, ובמקביל מתלהבים כשרואים ארנב חמוד. הם לא יודעים שאת הארנב הורגים בצורה נוראית. בגלל זה עבודות הפוחלצים שלי היו עבודות אלימות, השארתי בהן בכוונה את הריח האמיתי, את העש והתולעים שהגיעו לכרסם את העבודות".

העיסוק דווקא בבעלי חיים נובע מהרקע שלך?

"במובן מסוים. אני עוסק הרבה בהתנהגויות של בעלי חיים, בהתנהגות אנושית ובאקולוגיה, אבל לא רק. העניין שלי הוא גם באנתרופולוגיה, תרבויות שבטיות ושמאניזם. כשהייתי בגיאנה אחי הצעיר נהרג בשריפה וכך נחשפתי לשמאניזם, כשחברים ילידי דרום אמריקה עזרו למשפחה שלי".

ואיך כל זה מתחבר למערה?

"המערה משלבת אלמנטים של טבע אבל גם מתייחסת למערות פרהיסטוריות של האדם הקדמון. היא נוצרה לאחר שפגשתי חוקרת שעוסקת באתנו־אסטרונומיה וחקרה את יחס האדם הקדמון למערכת הכוכבים. זה ריתק אותי כי אני לא אוהב את המחשבה שלפיה אבותינו היו מעין קופים, זה מוכיח שהם היו יצורים תבוניים.

"במקביל, זה גם התחבר לי לשמאניזם ולדרך שבה הוא מגדיר את ה'טראנס' - היציאה מהגוף הפיזי שלך. זה מה שקורה לי כשאני נמצא במערה. מעבר לזה, אני חושב שכל אחד יכול ללמוד לכבד יותר את הטבע ואת האחר".