"אני אוהבת לאבד שליטה"
אולימפיה סקארי, נערת זוהר ואחד השמות הלוהטים בעולם האמנות העכשווית, הציגה בישראל את עיצובה לתיק האיקוני של דיור - תיק מזכוכית שהיא פוצצה
"מעניין אותי למצוא את היופי במקום שבו מחפשים אותו הכי פחות", אומרת האמנית אולימפיה סקארי, שהגיעה לישראל בשבוע שעבר לרגל התערוכה "Lady Dior As Seen By", בו מוצג תיק שעיצבה. התערוכה, המציגה את התיק האיקוני של בית האופנה דיור בעיצובם של אמנים שונים מרחבי העולם, נודדת מאז 2011 בערים מרכזיות בעולם, והוצגה למשך יום אחד בלבד במוזיאון תל אביב. בהמשך השנה היא תגיע לסיאול שבדרום קוריאה.

בעין המצלמה
התיק שאותו עיצבה סקארי לתערוכה נעשה מזכוכית שבה שרידי פיצוץ שחורר אותו בברוטליות. "פוצצתי את התיק בתהליך העבודה כמה פעמים", היא מספרת, "קרו גם כמה פיצוצים בלתי מתוכננים. אני אוהבת כשהעבודה יוצאת משליטתי, זה משחרר אותי מקבלת החלטות ומסקרן ברמה האמנותית".
סקארי (32) היא ה"איט גירל" של עולם האמנות העכשווית, ולא פעם מצולמת באירועים שונים כאחרונת הרוק־סטאריות או דוגמניות־העל. מראה הטום־בוי הצנום, השיער הקצר והגופייה הקיצית בפברואר התל־אביבי, בשילוב עם שיק טבעי לא מתאמץ, ממגנט אליו את הסובבים אותה. נראה שהמצלמה אינה מרתיעה אותה, והיא נהנית להשתעשע מולה כמעט כמו שהיא נהנית ליצור בעצמה. "אני רואה את זה כחלק מהעבודה שלי", היא אומרת, "גם באמנות אני משתמשת לא פעם בגוף שלי".

אז את לא מאלה שפוחדים מפפראצי?
"אני לא חושבת שפפראצי רודפים אחריי", היא אומרת בחיוך.
חומרים כבדים
סקארי נולדה בשוויץ להורים אמנים, וסבה הוא סופר ומאייר ילדים שפרסם יותר ממאה ספרים. היא חיה ועובדת בניו יורק, מציגה את עבודותיה בתערוכות בעולם וגם אוצרת תערוכות בעצמה. "בתור ילדה ונערה המשפחה שלי הסתובבה בעולם", היא מספרת, "ובין השאר חיינו בניו יורק. מבחינתי זה היה טבעי לחזור לחיות פה. הגעתי לעיר לפני חמש שנים, התאהבתי והחלטתי להישאר. היום יש לי סטודיו בהארלם שאליו אני מגיעה מדי בוקר כדי לעבוד".
לא מפחיד קצת לבחורה לבד?
"אולי קצת. זו עדיין שכונה מחוספסת, שקצת מזכירה את מה שניו יורק היתה פעם, אבל לאט לאט רואים שיותר אמנים מגיעים ומקימים בה את הסטודיו שלהם. לאחרונה נפתחה פה גם גלריה לאמנות".

את השכלתה רכשה סקארי בפסיכולוגיה, אבל במהלך הלימודים החליטה לשנות כיוון. "הבנתי שהממד המדעי מעניין אותי פחות, ומה שמעניין אותי יותר הוא להביא לידי ביטוי רעיונות ומחשבות באופן חומרי", היא אומרת.
לכן השימוש בחומרים יוצאי דופן?
"כן. אני משתמשת בעבודות בחומרים בעלי אופי 'כבד', משיש איכותי ועד כבלי חשמל, גומי וזכוכית גולמיים ואפילו מכונת פוליגרף. החומר הוא מבחינתי נקודת ההתחלה של היצירה".
מחומרים אלה את מוציאה יופי?
"יופי הוא משהו מאוד סובייקטיבי. אני כן מנסה למצוא יופי, אבל לא במובן המקובל וההמוני שלו".


