וירוס על קנבס

בספטמבר 2010 זכה וירוס התולעת סטוקסנט, כמה חודשים אחרי שהתגלה לראשונה, להצטרף למועדון המצומצם והיוקרתי של וירוסי המחשב שנכנסו להיסטוריה: שורה של חברות אבטחה שחקרו אותו קבעו שלא מדובר בעוד נוזקה סטנדרטית, שנועדה להשבית מחשבים או לגנוב מספרי כרטיסי אשראי, אלא במשהו אחר לגמרי - נשק סייבר רב־עוצמה שפותח, על פי המסמכים שהדליף אדוארד סנודן, במטרה לשבש את תוכנית הגרעין האיראנית והצליח להרוס כאלף צנטריפוגות.

עבור האמן הניו־יורקי ג'יימס הוף, לעומת זאת, סטוקסנט היא לא פיסת תוכנה רעילה ומסוכנת, אלא חומר גלם שהוא מזריק לתוך עבודותיו, בדומה לדרך שבה וירוסים מטמיעים את עצמם במערכות מחשב. "אני לוקח אימג' של משטח צבע אחיד, פותח אותו בתוכנה לעריכת טקסטים, ומחליף מקטעים אקראיים ממנו בחלקים מהקוד של סטוקסנט או וירוסים אחרים", הוא מספר בראיון ל"כלכליסט".

מתוך התערוכה Skywiper שהוצגה בניו יורק

התוצאות, שנראות במבט ראשון כציור דיגיטלי אבסטרקטי, הוצגו בחודש שעבר במסגרת התערוכה "Skywiper" (שמו של וירוס מוכר פחות, שהוזרק לכמה מהעבודות) בגלריה קליקון במנהטן. עבודותיו יוצגו גם בגלריה ספורטיקו לופז שבברלין באביב, ובגלריה ניו ברנד שבמילאנו בסתיו הבא. זו לא הפעם הראשונה שהוא משתמש בווירוסים: ב־2012 הוא הדביק מכונת תופים קלאסית בווירוס בלאסטר באופן שעיוות את הצלילים שהיא מפיקה, ובימים אלה הוא עובד עם מתכנת וארכיטקט על יצירת וירוס משלו שידביק מודלים ארכיטקטוניים תלת־ממדיים.

הזרקת הווירוסים לאימג'ים של הוף יוצרת קווים, משיחות מכחול, כתמי צבע וצורות שמתמוססות זו לתוך זו באופן שמזכיר צילום שעבר עיבוד מחשב. ואולם, השימוש בווירוסים עבורו יוצק שכבות נוספות של משמעות. "תמיד התעניינתי בישויות

שמתנהגות כמו נגיפים בשדה התרבותי", מספר הוף, "אפשר לראות וירוס מחשב כצורת תקשורת או כטפיל על ערוצי תקשורת אחרים. אחת המטרות שלי היא לגרום לאנשים לחשוב מחדש על וירוסים, שהם לא תמיד תופעה שלילית.

"הסוס הטרויאני הממוחשב הראשון, למשל, פותח ב־1975 בידי מתכנת שרצה להפיץ משחק חדש שיצר, ללא כוונה לפגוע במחשבים. גם בווירוסים שמשמשים כאמצעי לחימה אפשר לראות צד חיובי - הם גורמים נזק לתשתיות, אבל זה לא עדיף על פני כלי נשק שהורגים אנשים?".

מטרה נוספת היתה ביקורת על עולם האמנות, ובעיקר על האופן שבו הפך הציור האבסטרקטי, לטענתו, לאופנה ריקה מתוכן. "וירוסים, כמו אמנות, זקוקים למארח. ומוטב שיהיה מארח פופולרי", הוא אומר. "הציור האבסטרקטי חזר לאופנה, ועבודות בסגנון הזה הפכו כל כך נפוצות עד שבעיניי רובן הפכו לפריט דקורטיבי ותו לא".