סוד הטעם הטוב
טעם טוב ניתן ואף רצוי לרכוש - כך לפחות טוענת ד"ר דניאלה אוהד, היסטוריונית של עיצוב מודרני מניו יורק, שהגיעה ארצה כדי לחנך קצת את המקומיים
האם אפשר לחנך אנשים לטעם טוב בעיצוב? ד"ר דניאלה אוהד, היסטוריונית של עיצוב מודרני, סבורה שכן. "אני מאמינה שכדי לחוות יופי חייבים יכולת לבקר ולשפוט", היא אומרת בראיון ל"כלכליסט" מביתה שבניו יורק, "ואלה דברים שאפשר ללמוד אותם ולרכוש בהם ניסיון".
את היכולת הזו, להיות בעלי טעם מדהים, היא מנסה להעביר למשתתפים במפגשים של התוכנית ללימודי עיצוב מודרני ואספנות בעיצוב שתנחה בארץ מסוף החודש בחסות רשת טולמנ'ס.
הוויה תרבותית
אוהד נולדה בישראל והיא בוגרת לימודי תולדות האמנות באוניברסיטת תל־אביב. בסוף שנות השמונים, בגיל 25, עברה לניו יורק, ושם נרשמה לתוכנית מאסטר ללימודי מוזאולוגיה ואמנויות דקורטיביות במכון לאופנה וטכנולוגיה (FIT), תוכנית שהיתה אז להגדרתה פורצת דרך בתחומה.
עם סיום הלימודים היא החלה לעבוד במחלקה לאמנויות דקורטיביות של מוזיאון ברוקלין וכן ללמד במוסדות שונים, ורכשה לה שם של מומחית להיסטוריה ולתיאוריה של העיצוב, כשהיא ממשיכה ללימודי דוקטורט בתחום תרבות העיצוב בבארד.
לאורך השנים היתה אוהד פעילה בזירות שונות של תחום העיצוב — כאוצרת, כחברה בוועדות רכישה של אוספי עיצוב, כיועצת לאספנים, כסוכנת למעצבים, כמחנכת, חוקרת וכותבת במקומות שונים. כיום היא מתמקדת בחינוך, בין היתר באמצעות תוכנית הלימודים שהרכיבה, אותה היא מעבירה בארץ ובחו"ל, שמוגדרת על ידה כ"חינוך לטעם טוב. טעם הוא חלק חשוב מהוויה תרבותית, ועל זה אני שמה את הדגש כיום — לחנך אנשים באופן שירומם את הטעם שלהם".
את התוכנית הראשונה ללימודי אספנות בתחום העיצוב היא השיקה לפני שש שנים בניו יורק. בשנים האחרונות היא מגיעה לארץ פעמיים בשנה — פעם כדי לבקר את הוריה ופעם נוספת כדי להנחות את התוכנית גם כאן. במהלך עשרת המפגשים היא מגוללת את סיפורו של העיצוב המודרני על זרמיו, מעצביו והאובייקטים שהגדירו אותו.
המפגשים (3,000 שקל לפני מע"מ לסדרה של עשרה מפגשים, מלון מרינה תל אביב, 054-8020309) כוללים גם סיורים ופגישות עם מי שהיא מגדירה "קובעי טעם" בעיצוב המקומי, בניסיון להכניס את המשתתפים בסודות מלאכת הניווט בשוק שופע מעצבים ומשתנה תדיר, וכן לחנך אותם להערכת עיצוב במובן הכלכלי.
בסופו של הקורס, אומרת אוהד, יוכלו המשתתפים לאסוף עיצוב. יצירות עיצוב לטענתה הן השקעה טובה ממש כמו יצירות אמנות, אולם האספנים עצמם שונים. "הם לא קונים אובייקטים כדי לאחסן אותם במחסן. הם קונים בגלל התשוקה לחיות לצד אובייקטים נהדרים".
"לישראל אין מסורת"
בנוסף להוראה אוהד משמשת גם סוכנת עבור יוצרים בתחום העיצוב, ובכל ביקור מנסה לאתר מעצבים מסקרנים שתוכל לייצג ולקדם בעולם. על סצנת העיצוב הישראלית היא אומרת כי למרות העניין בה ואף שהיא הולכת וגדלה בכיוון הנכון, היא עדיין בחיתוליה. "לישראל אין מסורת של עיצוב", היא אומרת, "וללא יסודות קשה יותר לבנות משהו".
למרות זאת, היא מציינת כי היא אוהבת את המעצבים הדס קרוק וענת שטיין, ארז נבי פנה, ורד קמינסקי ומשה רואס. על השאלה מה היא בדיוק אוהבת בעבודותיהם אוהד עונה שקשה לה לשים את האצבע. "עיצוב טוב זה עיצוב טוב", היא אומרת.
מה צריך לעשות כדי שישראל תהיה חלק מסצנת העיצוב הבינלאומית?
"בראיון שערכתי לאחרונה עם מעצב־העל מארק ניוסון שאלתי אותו מהי המיומנות החשובה ביותר שמעצב צריך כדי ליצור עיצוב טוב. הוא ענה כי ראשית צריך ידע מצוין בתחום ההיסטוריה של העיצוב. לדעתי מוסדות החינוך בארץ לא שמים דגש מספיק על דיסציפלינה זו".
