ביקורת תערוכה: "בחזרה לברלין"

ארבע תערוכות המוצגות במקביל במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית ועוסקות כולן ביחסים הסבוכים של ישראלים עם בירת גרמניה.

קהל היעד: מתלבטים. דבר המבקרת: בסדרת התערוכות, שהיא הראשונה של האוצרת הראשית החדשה ד"ר איה לוריא, נכללות יצירות של אמנים ישראלים ובינלאומיים שחיים או חיו תקופה מסוימת בברלין. בתערוכה הקבוצתית "מבט חוזר", למשל, אלה ליטביץ מציגה פריטים שהודפסו במדפסת תלת־ממד ומחקים פריטים שנמצאו במחנות בגרמניה; ארז ישראלי מציג עבודות שבהן הוא משווה את גופו היהודי לאידיאל הגוף הארי כפי שהוא מופיע בספרים מתקופת הנאצים; ואלונה רודה מציגה עבודת סאונד שהיא חוויה בפני עצמה, המתייחסת לתרבות המועדונים בעיר.

תערוכה נוספת, "מכתבים ממר פאוסטוס", מציגה עבודות וידיאו המתייחסות לעיר מזוויות שונות.

המעניינות ביותר הן שתי תערוכות היחיד המוצגות במסגרת הסדרה: הראשונה היא תערוכתו של הצלם הגרמני אריק שיימן, המתעדת פורטרטים של מבקרים ועובדים במחנות ריכוז והשמדה; ו"הכמוס הגמור בגלוי" של האמנית הישראלית עילית אזולאי, שמציגה תצלומי פנורמה ענקיים וקול.

אריק שיימן

הפרויקט נוצר במהלך רזידנסי של אזולאי בעיר, והיא מתייחסת בו לחלל המכון לאמנות עכשווית שבו למדה, חלל היסטורי שבו מצאה פריטים שונים. כל אחד מהפריטים מוצג בנפרד, ובאמצעות אוזניות אפשר להאזין למחקר שביצעה על אודות ההיסטוריה של הפריט; חלק מהאינפורמציה אמיתית וחלק מומצאת. אופן התצוגה הייחודי יוצר תוצאה אסתטית יוצאת דופן ומהפנטת (פרטים: עד 17 בינואר. הבנים 4 הרצליה, כניסה: 10 שקל).

שורה תחתונה: מדכא, משמח, מרהיב. כל מה שברלין בחיים - תחת קורת גג אמנותית אחת.