בת 20, במצב טוב

מעיין סימונה (זוכרים אותה מ"כוכב נולד 10"?) שרה שירים שקטים ויפים, מלווה בגיטרה חשמלית וקונטרבס. היא הזכירה את רונה קינן בטון המוזיקלי ובשירה, והמוזיקה החלומית עשתה נעים למי שברח מהגשם והמתין בסבלנות לאבי בללי וחבורתו.

נגינה חזקה מדי

האור כבה כשנקמת הטרקטור החלה לנגן, אבל הדברים החלו להתגבש בצורה מוצלחת רק אחרי כמה שירים. חשוב להיות הוגן ולהזכיר את הדיאלוג התכוף בין הבמה לעמדת הסאונדמן. השירה של בללי נשמעה עצבנית ולא מרוכזת, ומשהו בדינמיקה של הכלים היתה מטרידה, כאילו כולם מנגנים חזק, בלי יחס לתפקידיהם. בשירים הרועשים יותר, כמו "הפרי על העץ", זה ממש צרם. בשירים היפים והאהובים, כמו "עפיפונים", זה היה חבל. אביתר, איש הסאונד, הפך מהר מאוד לנוכח־נפקד, כשבללי מבקש ממנו בין השירים עזרה במוניטורים ומסתחבק איתו.

אבי בללי ונקמת הטרקטור צילום: אוראל כהן

למזלנו הטרקטורים שבו למסלולם די מהר. "נחש" השקט התחבר ל"דברי אליי", שגרר מחיאות כפיים קצובות לאורך ליין הגיטרה המוכר, בביצוע מצוין שנמתח ונמתח עד שבללי הפסיק אותו בבת אחת והתנצל בחיוך שהיה יכול להמשיך כך לנצח. 'אביתר, מלא זמן לא דיברנו', פנה לסאונדמן מיד אחר כך, והקהל התמוגג.

נקמת הטרקטור הם חיה נדירה במוזיקה המקומית - להקת רוק ותיקה שפועלת ברצף כבר יותר משני עשורים וממשיכה למלא אולמות. עדיין שומרים על בדיחות של להקה מדשדשת ופונים לפנים מוכרות בקהל בחיוך ("אני זוכר אותך", "אותך לא"). לחלק מהשירים שלהם יש מבנים פשוטים ובסיסיים, אחרים נשברים באמצע לאוונגרד, והם משלבים טקסטים מקוריים עם טקסטים של דליה רביקוביץ' ורבי משה אבן עזרא.

המופע "מטבח אקוסטי" חוגג כבר יותר מ־20 שנה, והאלבום שתיעד את המופע הוא המצליח ביותר של הלהקה. גם החיבור של הלהקה ושל בללי לכתיבת מוזיקה למחול ולסרטים משאיר אותם רעננים בכל הנוגע לטכניקות עיבוד.

צינור במקום דיג'רידו

אחרי שנפתרו בעיות הסאונד הלהקה נשמעה מעולה, כבר מהשניות הראשונות של "חלון" - שיר מפרויקט הסולו של בללי משירי דליה רביקוביץ' - ועד סוף ההופעה בגרסה ארוכה ומפותלת של "אדון הסליחות". הנגנים המצוינים החליפו במהלך ההופעה כלים, וכל כלי מיתר שימש בשלב מסוים ככלי הקשה - כמעט כאילו הם מגחכים על המגבלה האקוסטית.

בשלב מסוים בללי שלף צינור מתכת עצום והסביר שבמקום להסתובב עם דיג'רידו כבד הוא הלך לחנות לחומרי בניין ("טמבור כלי נגינה", כפי שהוא הגדיר זאת) וקנה צינור ביוב. אפקט הצליל היה דומה מאוד, כפי שאפשר היה להיווכח בקטע האינסטרומנטלי היפה.

בשיר "שקט" האוונגרד של הטרקטורים הרבה יותר מובחן. מה שמתחיל כשיר סטנדרטי לחלוטין מקבל פנייה חדה (ואפילו קצת אופיינית למופע) שנוגעת באבסטרקט. בללי מצליח לזגזג בין ההזוי לנגיש, ובמהלך השיר פונה לקהל בחיוך ואומר "יש פה קטעים מוזרים, זה יצירתי. אל תשאלו אותי מה זה. זה היה פעם ונשאר".

בניכוי בעיות הסאונד וחבלי הלידה בתחילת ההופעה, ובשקלול מופע החימום של סימונה - היתה הופעה מצוינת.