סרט: כוכב עולה
"בין כוכבים", סרטו החדש של כריסטופר נולאן, מצליח להתגבר על היסטוריה מפוקפקת של סרטי חלל עם קולנוע סוחף ושחקן כריזמטי במיוחד, מתיו מקונוהיי
08:5316.11.14
בעונה ה־18 של "סאות' פארק" מתלבשים היוצרים טריי פארקר ומאט סטון על מתיו מקונוהיי. "איך זה יכול להיות", שואל שם שוטר שפוגש את מקונוהיי, "שזכית באוסקר אם אתה לא יודע לשחק ופשוט שולף בכל פעם מחדש את המבטא הטקסני השחוק שלך?". מקונוהיי, המום שסודו נחשף, נכנס לדיכאון ומחליט להתאבד.
אחרי 169 דקות במחיצתו של מקונוהיי ב"בין כוכבים", החדש של כריסטופר נולאן, לא נותר אלא לקבוע שב"סאות' פארק" קלעו בול. המבטא הוא אותו מבטא, השטיקים הם בדיוק אותם שטיקים מ"בלש אמיתי" או "מועדון הלקוחות של דאלאס", שהביא למקונוהיי את האוסקר בשנה שעברה. יכול להיות שמתישהו זה גם יתחיל להימאס, אבל היום הזה עדיין רחוק.
עד אז, כל שנבקש זה עוד ועוד מכוכב הקולנוע הכי לוהט ביקום. אולי הוא לא יודע לשחק, אבל כמויות הצ'ארם והכריזמה שנשפכות ממנו בכל רגע נתון מספיקות בהחלט להשאיר אותך מרותק למסך, וזה לא ממש משנה אם הוא שוטר מטורף, חולה איידס גוסס, או אסטרונאוט מתוסבך.
למרות נוכחותו המהפנטת של מקונוהיי ואפילו שכל סרט של נולאן ("ממנטו", "התחלה") מספק את הסחורה, חששתי משעתיים ו־50 דקות איתם. מה גם שהתסביך של אמריקה עם החלל הוליד כבר לא מעט סרטים ארוכים מדי ומשעממים למדי. "כוח משיכה", שזיכה את הבמאי אלפונסו קוארון באוסקר בשנה שעברה, הוא דוגמה מצוינת לכך שאמריקאים, כידוע, אוהבים לדבר, אבל כשהם עוזבים את האטמוספרה הם משום מה שותקים.
מתיו מקונוהיי ב"בין הכוכבים", סרטו החדש של כריסטופר נולאן. כמויות של צ'ארם נשפכות ממנו בכל רגע נתון אבל החששות המוקדמים נעלמו במהרה. צפוי שהבמאי, שהיה עסוק בעשר השנים האחרונות בטרילוגיית "האביר האפל" המשובחת, לא יתרסק עם החללית שלו למלכודת השתיקות האינסופיות. "בין כוכבים" עוסק אמנם בשלל שאלות פילוסופיות; לא מעניק לצופיו מרדפים בגלקסיה נוסח "מלחמת הכוכבים"; וכמו מרבית מקודמיו הוא יסתיים בצליעה הוליוודית מאולצת ואופיינית - ובכל זאת הוא מספק לצופים כמעט שלוש שעות של קולנוע סוחף ועוצר נשימה.
"בין כוכבים" מרבה להתחבט במשמעות הזמן החולף כשאנחנו רחוקים מאהובינו, ובקמילתו של הלב שנאלץ לחיות ללא האנשים שהוא אוהב. זהו סיפור על אדם שנאלץ לעזוב את בתו כדי להציל את המין האנושי ועל התשוקה האינסופית שלו לשוב לראות אותה. במהלך הסרט הגיבור מגיע למקום בחלל שבו שעה אחת משולה לשבע שנים בכדור הארץ. הדמעות של מקונוהיי כשהוא מבין שהפסיד 23 שנים מהחיים של הבת שלו יגרמו גם לכם להפריש נוזלים. כמו כל במאי גדול, גם נולאן מצליח בעצמו לשחק עם הזמן, ו־169 הדקות חולפות כדקות אחדות.
רגעים שנזכור ביום שאחרי
1. כמו כמעט בכל סרט
מדע בדיוני, גם כאן הרובוט מנסה לגנוב את ההצגה
2. כמו כמעט בכל סרט מדע בדיוני, גם כאן הפסקול מלודרמטי במיוחד
3. בניגוד לכמעט כל סרט מדע בדיוני, כאן האסטרונאוטים יודעים גם לדבר
