"שייקספיר שלט בחיי"

"כשהייתי בן 11 הוריי התעקשו לקחת אותי ל'מקבת', אף על פי שהעדפתי לשחק כדורגל. אחרי עשר דקות התמכרתי, וזו היתה אהבה מהצליל הראשון", אומר השחקן והבמאי הבריטי מייקל פּנינגטון (71), שגילם עשרות תפקידים מפרי עטו של המחזאי הנערץ עליו. "במידה מסוימת, בין אם רציתי בכך ובין אם לא, הוא שלט בחיי. תפסה אותי בעיקר השפה הנפלאה שלו, וזה הרגע שבו ידעתי שאני רוצה להיות שחקן - ובמיוחד שחקן שייקספירי. עד גיל 19 כבר צפיתי בכל מחזותיו שהועלו, ובהמשך למדתי תיאטרון והתקבלתי לרויאל שייקספיר קומפני".

מחרתיים ייפתח בתיאטרון הקאמרי פסטיבל שייקספיר הבינלאומי, לציון 450 שנה להולדתו של וויליאם שייקספיר, ובמסגרתו יעלו 12 הצגות מהארץ ומסלובניה, פולין, בריטניה, רומניה, ליטא וגיאורגיה. במקביל ייערכו פאנלים, פרזנטציות ומרתון הקרנות של סרטים מחו"ל בסינמטק תל אביב.

פנינגטון יעלה בפסטיבל את הצגת היחיד שלו עטורת השבחים "Sweet William" ("וויליאם המתוק - חיי עם שייקספיר") בין 31 באוקטובר ל־2 בנובמבר, ויצייר בה פורטרט מגוון של המחזאי ויצירתו, שהוא מתבל בקטעים ממחזותיו. "זה חצי הומוריסטי וחצי רציני", הוא מסביר.

פנינגטון. "בהצגה אני מדבר על ניסיוני עם שייקספיר, וזה נחמד לעשות גם תפקידי נשים כמו ליידי מקבת וקליאופטרה"

"אני מדבר על ניסיוני עם שייקספיר וגם מספר את סיפור חייו ומה אני חושב על המחזות וכיצד הם עובדים כמו מכונה. זה מיקס של הדעה שלי עליו. אני גם מופיע בקטעים מיצירותיו, אבל כאלה שקשורים לסיפור שאני מספר. אחרי הכל, אני שחקן ולא מרצה. זה נחמד שאני יכול להופיע בהצגה הזו בתפקידים שלא יצא לי לעשות, בייחוד של נשים כמו ליידי מקבת או קליאופטרה. אני גם עושה דיאלוגים בין דמויות, ועוד הפתעות שאני לא רוצה לחשוף".

פנינגטון בסרט "שובו של הג'דיי"

פנינגטון גילם עשרות תפקידים על הבמות החשובות ביותר בבריטניה, ובהן התיאטרון הלאומי המלכותי והרויאל שייקספיר קומפני. הוא הקים את English Theatre Company ושיחק גם במחזות של איבסן, סטרינדברג, פינטר, סטופרד ומאמט. בימים אלה הוא מככב בלונדון ב"Single Spies" מאת אלן בנט, וחובבי הקולנוע יזכרו אותו בתפקיד מוף ג'רג'רוד ב"שובו של הג'דיי" ולצדה של מריל סטריפ בסרט "אשת הברזל".

אחרי 20 אלף שעות שייקספיר וכ־25 תפקידים, ובהם "טימון איש אתונה" החביב עליו במיוחד, "המלט", "ריצ'רד השני", "הנרי החמישי", ולאחרונה "המלך ליר" בניו יורק, פנינגטון מצר על כך שלא זכה לשחק את רומיאו. "כנראה זה כבר לא יקרה", הוא צוחק.

מה הופך את שייקספיר לכל כך יוצא דופן ונערץ?

"אני מגדיר אותו כמי שמדבר הרבה קולות של האחר, בין אם זה פועל, מלך, נסיך, נסיכה, מלכה או חייל. קשה להסביר, אבל הוא מדבר את הדמויות כאילו זה היה הדיבור הטבעי שלו, ולכן הוא כל כך אוניברסלי. במחזותיו יש מגוון דמויות וכולן משכנעות. הוא מדבר בקול של כל המעמדות והתרבויות.

"בנוסף, הוא עובר בתוך רגע משפה פואטית וגבוהה מאוד לשפה הכי פשוטה וטבעית, כמו שיחה שמתנהלת במטבח - כלומר, להגיד משהו פשוט כמו 'להיות או לא להיות' ומיד לעבור לשירה, וזה מדהים. בכל מחזה של שייקספיר יש גאוניות, ואני תמיד אומר שבמובן מסוים 37 המחזות שכתב הם מחזה אחד ארוך שבתוכו דברים נפלאים: שירה, קומדיה ומצבים דרמטיים".

מיותר לשאול אם שייקספיר הוא המחזאי האהוב עליך?

"זה 50% שייקספיר ו־50% צ'כוב. גם עליו עשיתי בעבר הצגת יחיד והופעתי איתה בישראל לפני 30 שנה. זה מאוד מסקרן ומשמח לחזור לישראל, ואני שמח שיצא לי".