$
פנאי

מי הבוס

שגעת חדרי הקריוקי הפרטיים של מועדון הפלאג אין מתרחבת לסניף חדש בראשון לציון, ובקרוב גם ברמת ישי. כי בכל הארץ אנשים אוהבים לחלום שהם ספרינגסטין

אורי שאלתיאל 09:2614.09.14

החיים של גבר ממוצע נחלקים לשניים: עד גיל 40 בערך הוא נרדם עם חיוך גדול על הפנים, בעודו מניף את גביע העולם בכדורגל אחרי שער מופלא שכבש בגמר. ואז מגיע הרגע הזה, שיש המכנים אותו משבר גיל ה־40, שבו אתה כבר מבין שלעולם לא תגיע אפילו קרוב לגביע המוזהב, ושאתה חייב למצוא פנטזיה אחרת להירדם איתה. וכך, במקום דייגו ארמנדו מראדונה אתה הופך לברוס ספרינגסטין, שגם בגיל 70 יכול לזמר את הבית הראשון המושלם של "ת'אנדר רואד" ולהירדם בנחת.

 

רק שבמקרה הזה החלום יכול להפוך למציאות: צריך רק לקפוץ לרמת החייל בתל אביב, לפתוח לרגע את דלת הקסמים, להיכנס לאחד מ־17 חדרי הקריוקי המעוצבים במועדון הפלאג אין ולהיות, ולו לרגע, ספרינגסטין בכבודו ובעצמו.

 

עודד גולן. "לא המצאתי כלום, אנחנו בסך הכל לוקחים הצלחה מהמזרח ומעבירים אותה למערב" עודד גולן. "לא המצאתי כלום, אנחנו בסך הכל לוקחים הצלחה מהמזרח ומעבירים אותה למערב" צילום: אוראל כהן

 

מה נשים חושבות, לעומת זאת, כנראה כבר לא אדע לעולם, לכן לצערי אני נאלץ להיאחז רק בעובדות. אלה מלמדות שמועדון הקריוקי הראשון מסוגו בישראל הפך בשנה מאז שנוסד למקום המועדף לקיום מסיבות רווקות פרועות, שבהן יכולות המשתתפות לזמר שוב ושוב את "דאנסינג קווין" של אבבא או "כמו בתולה" של מדונה - השירים הפופולרים ביותר לארועים מסוג זה, על פי נתוני המועדון - רגע לפני שהן נכנסות לחופה.

 

36 אלף שירים

 

אם עדיין לא נחשפתם לתופעה, אתם יכולים לשכוח את כל מה שחשבתם שידעתם על קריוקי, ולצלול לעולם קסום של חדרים פרטיים, ספות מפנקות, מבחר כלי נגינה, שלל תאורות, מצלמות שיעבירו את הביצועים שלכם לרשתות החברתיות ו־36 אלף שירים. בעקבות ההצלחה של הסניף ברמת החייל יושק בשבוע הבא מתחם נוסף באזור התעשייה של ראשון לציון, והסניף השלישי כבר בדרך, ברמת ישי. אם נאמין לחזונו של מייסד החברה עודד גולן, בעוד כעשר שנים תמלא הארץ בעשרות פלאג אינים, שיאפשרו ל־2 עד 150 איש להסתגר בחדר ולזייף את עצמם לדעת במשך שלוש שעות.

 

נראה שגולן (45) יודע על מה הוא מדבר. את חזון מועדוני הקריוקי הביא היישר מהמקור, מטוקיו, שם התגורר עם משפחתו כארבע שנים כששימש כסמנכ"ל לענייני אסיה של חברת קומברס. הוא מפליג בתיאורים על מועדוני קריוקי בני 14 קומות, אבל אני נשאר תקוע על המשפט הקודם שלו, שבו הוא מסביר איך ויתר על משכורת חודשית עתירת אפסים לטובת מיזם שסיכויי ההצלחה שלו לפני שנה נראו בינוניים, במקרה הטוב.

"זאת אולי ההחלטה הכי קלה שקיבלתי בחיי", אומר גולן, "שילוב בין עסק שמאוד האמנתי בו, לבין המוזיקה והקריוקי שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי. בבסיס היתה גם אמונה חזקה מאוד שזה יעבוד כאן טוב מאוד, לכן גם השקענו במועדון בלי להתקמצן. ידענו שאנחנו לא בונים עסק לשנה או לשנתיים, אלא משהו להרבה שנים".

 

התוכנית העסקית של גולן מסתעפת הרחק מרמת החייל או ראשון לציון וכוללת כוונה להגיע עד לוס אנג'לס או לונדון, למשל. "אני לא המצאתי כלום", הוא מנסה להצטנע, "אנחנו בסך הכל לוקחים הצלחה מהמזרח ומעבירים אותה למערב. במקום לשיר מול אנשים שאתה לא מכיר, אצלנו עושים את זה רק עם אנשים שאוהבים ובפרטיות מוחלטת, עם התנאים הכי מקצועיים שיש. כולם אוהבים לשיר, אבל הרבה מאוד מתביישים לשיר מול זרים".

 

מבנות 16 עד קשישים

 

גולן מתגאה בקיבוץ הגלויות שמאפיין את המועדון, "מבנות 16 שבאות אחר הצהריים לשיר עם ריהאנה, דרך חפלות ים־תיכוניות ועד ערב שירים ברוסית. הכל הולך". הוא מתלהב במיוחד מחבורות של קשישים שהתחילו להגיע לאחרונה. "אנחנו מפיקים בעבורם שירים שלא היו עד עכשיו בקריוקי", הוא אומר, "אבל עזוב דיבורים, בוא נשיר משהו. מה אמרת שאתה רוצה? ספרינגסטין?".

 

אז מראדונה אני כבר לא אהיה לעולם, אבל אחרי שאני מגיע למרפסת של מרי עם המכונית הפתוחה ומשכנע אותה לעזוב את העיר העלובה הזאת, גם הלילה אירדם בקלות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x