$
פנאי

הפסקת קריאה

כשקשה ועצוב מסביב, גם ספר יכול להיות מרחב מוגן. עשרה כותבים לילדים ממליצים על ספרים חכמים ומצחיקים שיעשו להם טוב על הלב

רעות ברנע 09:0122.07.14

יהודה אטלס ממליץ על:

"פו הדב" ו"הבית בקרן פו"

 

 

מאת א"א מילן, לבני 6-4: "ספרי הילדים הראשונים עבורי הם תמיד שני ספרי 'פו הדוב'. הסיפור, למי שבמקרה לא מכיר, הוא על חבורת חיות שהם גם ילדים וגם כל אדם אחר. הם חיים ביער, חווים הרפתקאות ולומדים אגב כך דברים כאלה ואחרים על עצמם, על אחרים ועל היחסים ביניהם. זהו הספר המצחיק ביותר, החכם ביותר והאמיתי ביותר שנכתב אי פעם לילדים, וגם למבוגרים" (הוצאת כנרת, זמורה־ביתן).

 

יהודה אטלס כתב ותרגם עשרות ספרי ילדים, הידועים שבהם בסדרת "הילד הזה הוא אני".

ינץ לוי ממליץ על:

"אני ברק"

 

 

מאת עוזי בן כנען, לבני 5–12: "ספר מרגש, אנושי, מחוכם ומשעשע. אמנם זה ספר ראשית קריאה, המונה קצת יותר מ־100 עמודים, אך יש בו רבדים ועומק ספרותי כמו ברומן. ברק, גיבור הספר, הוא בן חמש וחצי (אך יעניין גם ילדים גדולים הרבה יותר), רגיש וחד עין, שמספר לנו על חייו. כבר בפרק הראשון הוא נכלא בתוך חבית עץ בזמן משחק מחבואים. ברק גם יודע שאבא שלו, בניגוד להצהרותיו, לא אוהב את גרשון ותרצה האורחים. הוא גם יודע למה יש שתי עיניים - 'אחת בשביל לראות גדולים ואחת בשביל קטנים'. כמו ספרי ילדים אהובים רבים גם הוא חושף את הפער בין ילדים למבוגרים דרך עיניו הרעננות של הגיבור. ילדים ומבוגרים כאחד יתאהבו בברק ויקראו (או יקריאו) את הספר בשקיקה" (הוצאת כתר).

 

ינץ לוי כתב את סדרת "הרפתקאות דוד אריה" ו"המורה דרורה לא מפלצת". מאוגוסט ינחה בטלוויזיה החינוכית את "המה סיפור?", תוכנית על דמויות בספרים.

 

מיכל סנונית ממליצה על:

"קירות שלא רואים"

 

 

מאת עפרה גלברט־אבני, לבני 14-9: "סיפור נהדר לגיל הנעורים שהוא גם אקטואלי מאוד. הספר עוסק בנושא לא נעים - חרם, אך הוא אופטימי וגורם לילדים לחשוב. היום זה קורה בפייסבוק, ואף שהספר נכתב עוד לפני ימי האינטרנט, הוא רלבנטי היום יותר מתמיד. בסופו של הסיפור העלילה מגיעה לפתרון, אבל מה שחשוב בו הוא שאחרי הקריאה הילדים מבינים פתאום את הצד השני" (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

 

מיכל סנונית כתבה כ־30 ספרי ילדים, בהם "ציפור הנפש" ו"איילת השחר".

 

שהם סמיט ממליצה על:

"החיפושית העצבנית"

 

 

מאת אריק קארל, לבני 5-3: "את שורשי הסכסוך הישראלי־פלסטיני יהיה קשה להסביר לקטנטנים, אבל את פיתוח הגישה הפייסנית לחיים רצוי להתחיל בגיל צעיר. זה אחד מספרי החובה למדף הפציפיזם, ספר מחכים בעל הומור אירוני שמציל אותו מהתחסדות. הוא מספר על חיפושית זעירה אך יהירה ועצבנית, שמתעקשת לריב עם חיפושית ידידותית על ארוחת בוקר - כנימות. החיפושית הידידותית מציעה להתחלק בכנימות, אך החיפושית העצבנית מסרבת להתחלק ומעדיפה לריב. מצד שני, לא נאה לה לריב עם מישהו שאינו מספיק גדול, ולכן היא יוצאת לחפש מישהו גדול לריב איתו. החיפושים מתחילים בשש בבוקר בדבורה ומסתיימים בחמש אחר הצהרים בלווייתן, שנותן לה סטירה ומעיף אותה, מורעבת ומותשת, בחזרה לנקודת ההתחלה, שם ממתינה לה החיפושית הידידותית וכמה כנימות שנשארו למאכל" (הוצאת מודן).

 

שהם סמיט כתבה כ־15 ספרי ילדים, האחרון שבהם "משל על שועל", ותרגמה נוספים.

 

יעל איכילוב ממליצה על:

"הדוד אריה בערבות רומניה"

 

 

מאת ינץ לוי, לבני 12-5: "אנחנו אוהבים את כל סדרת 'הדוד אריה' ואת הספר הזה במיוחד. לכל אחד מאיתנו יש דוד כזה, וגם מי שאין לו מכיר את הגוזמאות של הדוד הישראלי הטיפוסי. הכל אצלו הפוך, משעשע ומוגזם. אין הרבה דמויות מאופיינות כל כך בספרות הילדים הישראלית, וזה כיף שמדי פעם יש כזו. בנוסף, העלילה לוקחת אותך למקומות אחרים, לארצות שלא נופלים בהן טילים. גם ילדים שעוד לא קוראים בעצמם ייהנו כשיקראו להם אותו" (הוצאת כנרת, זמורה־ביתן).

 

יעל איכילוב היא סופרת ועורכת. ספר הילדים השלישי שלה, "עמליה רוצה חיה", יצא השנה.

 

יונתן יבין ממליץ על:

"בובו הפיגמי הקטן"

 

 

מאת סיריל האן, לבני 4-2: "במרכז הספר בובו, הילד הפיגמי מאפריקה, שרוצה להיות 'צייד גדול', כלומר שהגדולים - שהם בעצמם נמוכי קומה כטבעם של פיגמים - ייקחו אותו ברצינות. ציידי השבט מתבדחים על חשבונו, ובהמשך לועגות לו בחיבה מתנשאת גם החיות: ג'ירפה, תנין ואריה, שמתגלות כבורגניות. כשהוא קורא אליהן, בכעס שגובר מעמוד לעמוד, 'באתי לצוד אותך!', הן עונות 'מצחיק בטירוף!' והולכות למכולת. זה ספר נהדר משום שהוא לא תקין פוליטית, ואין בו חיבוקים מזויפים והבנה מלאכותית של 'האחר' ו'השונה'. הדמות הראשית היא של ילד אפריקאי, מה שלא אוהבים פה כל כך בארץ בזמן האחרון, שבנוסף לכל הצרות גם רוצה לצוד חיות. האחר בספר הזה, אם כן, הוא דווקא הילד הישראלי שקורא. זה ספר שמלמד לעמוד על עקרונות מול יחס מתנשא, ולפעול בתחכום, ובעיקר ספר חמוד להפליא, שזה בעצם הכי חשוב" (הוצאת עם עובד).

 

יונתן יבין כתב שישה ספרי ילדים. ספרו "המיזנתרופ" (רומן למבוגרים) יצא בחודש שעבר.

 

סמדר שיר ממליצה על:

"אני אתגבר"

 

 

מאת דבורה עומר, לבני 14-10: "זה הספר שהיה התנ"ך שלי בילדותי, ומבחינתי הוא ספר חובה לכל ילד. המוטו שלו, 'אני אתגבר', הפך לסלוגן שלי. באינספור מצבים קשים שחוויתי אמרתי לעצמי שאני אתגבר, בדיוק כמו שהילדה בספר הצליחה. הספר יצא לא מזמן בהוצאה חדשה ונגישה יותר לילדים" (הוצאת שרברק).

 

סמדר שיר כתבה יותר מ־300 ספרים.

 

תמי שם־טוב ממליצה על:

"חנות המילים של נעם"

 

 

מאת רוביק רוזנטל, לבני 4–8: "הספר הוא כולו כיף גדול של מילים, שמוביל כמעט תמיד למשחק. יש בו סיפור על מילים עם תכונות אנושיות - המילה הכי יפה, המילה הכי חזקה ועוד. זו התעסקות עם יופיין של המילים, יופייה של השפה והכוח שלה. הקריאה בספר יכולה להעסיק משפחה שלמה במשחק לאורך זמן ולקחת אותה בדמיון למקומות שונים" (הוצאת כתר).

 

בין ספריה של תמי שם־טוב "רק בשביל מילי" ו"ואיך קוראים לך עכשיו".

 

זוהר אביב ממליצה על:

סדרת "דנידין"

 

 

מאת און שריג (שרגא גפני), לבני 9-3: "דנידין הרואה ואינו נראה הוא גיבור הילדות שלי. הוא זה שלימד אותי שאפשר להתגבר על כל מכשול בכוח המחשבה. הוא נתקל באינספור אתגרים ומשימות ומתמודד עם כולם. הסדרה השפיעה גם על הכתיבה שלי כסופרת, וההרפתקאות שהוא עובר היוו השראה עבורי. סיפורי דנידין הם התחליף המושלם לשידורי הטלוויזיה. עזבו אותה לרגע, התנתקו, ופנו מקום בראש לעלילה המרתקת" (הוצאת מ. מזרחי).

 

בין ספריה של זוהר אביב סדרת "חבורת כוח המוח" וסדרת "יד הפלא".

 

נוגה אלגום ממליצה על:

"שפן"

 

 

מאת גלעד סופר, לבני 5-3: "הסיפור עוסק בטעות הנפוצה שכמעט כולם עושים, כאשר אנחנו לא מבדילים בין שפן לארנב. הארנב בספר הולך לעשות 'תיקון' ולהוכיח לכולם שהוא ארנב ולא שפן. יש בספר דיאלוגים מצחיקים ביותר, שהתגובה אליהם היא צחוק מיידי - גם מצד הילד ובדרך כלל גם מצד ההורה שקורא לו אותו. גלעד סופר גם כתב וגם אייר את הספר, ולכן האיורים משקפים באופן מדויק ומקסים את הדרך שבה הוא חושב וכותב. נתקלתי בספר לראשונה במהלך שבוע הספר, וכבר ליד הדוכן קראתי אותו ונקרעתי מצחוק" (הוצאת עם עובד).

 

בין ספריה של נוגה אלגום "אפצ'י מחפש אף", "התיבה המכושפת" ו"קשקוש מקושקש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x