ביקורת אלבום: ככה היא באמצע
מירי מסיקה סוגרת עשור של פעילות ב"סימנים על החול", שכנראה לא ישנה את מעמדה. האלבום החדש נשמע בדיוק כמו שאפשר לדמיין שיישמע - צפוי
למירי מסיקה יש נוכחות. שנים מנסים למתג אותה כדיווה, זמרת גדולה מהחיים עם קול בולט שהרדיו אוהב: עם קצב עבודה מרשים של חמישה אלבומים בעשר שנים (וגם אלבום הופעה על הדרך), גיחות לקולנוע, לתיאטרון, לטלוויזיה ולפסטיגל - מסיקה היא דוגמה למוזיקאי מהזרם המרכזי שנשאר רלבנטי בשנות האלפיים.
"סימנים על החול", אלבומה החדש, שומר על הנוסחה המנצחת שבה בעלה אורי זך מופקד על ההפקה ועל העיבודים האלקטרוניים הרכים. החברה הוותיקה קרן פלס תרמה את הבלדה "דמעות", ונבחרת של צעירים שנפלטו מתוכניות ריאליטי מוזיקליות תרמו לחנים: גיא ויהל ומאור תיתון שפרחו ב"דה וויס" ואדיר גץ מ"כוכב נולד", שמעורבתו באלבום חולשת על חמישה שירים.
המנצחים הגדולים של התוכניות הללו אמנם זוכים לקמפיינים ולחוזים בלתי אפשריים בחברות התקליטים הגדולות שנותרו, אבל מתברר שדווקא הצעירים שמתעקשים לבצע חומרים מקוריים באודישנים מתברגים יפה בתעשייה.
נוכחות צעירה
מצד שני, הנוכחות הצעירה בגזרת הלחנים לא גורמת למסיקה להישמע רעננה. לרגעים לא מעטים יש מעין דז'ה וו, לחנים שמזכירים שירים אחרים. "רוץ ילד רוץ" מזכיר את "My Heart Will Go On", אבל לא מתקרב לרמתו, גם אם מסיקה מחזיקה בגינונים ובאיכויות הווקאליות של סלין דיון. "סוף טוב" מזכיר את הבלדות של אביב גפן, ולא מפתיע שמי שהלחינו אותו הם בני טיפוחיו משעשועון הזמרה ההוא.
ההפקה המוזיקלית שומרת על מבט קבוע לאמצע הדרך, עם פזילות קלות לתעלולי הפקה קטנים. לפעמים זה נשמע קצת חונק וכבד, כמו התקופה של קולדפליי עם בריאן אינו שהנפיקה בעיקר להיטים בומבסטיים. כמעט כל שיר הוא תירוץ להציג את הקול של מסיקה בשיא תפוקתו, כאילו נשכח שלהיטי הפריצה שלה - "טיפה טיפה" הרגוע ו"זוכר את נובמבר" הקליל - הציעו מסיקה משוחררת יותר.
בטוח ומוכר
התפילה שפותחת את השיר האחרון, "עזור לי", מזכירה את זו שפותחת את "סכין האמונה" של אתניקס, אבל להבדיל משיר הפופ המושלם ההוא שיצא לפני יותר מ־20 שנה וטרף (עם האלבום "מסאללה") את הקלפים של הפופ המקומי, מסיקה נשארת בתבנית הבטוחה של בלדת פופ צפויה. זה גם מה שאפשר לומר על האלבום כולו, שנשאר באזור המוכר והידוע. מי שאוהב לא יתאכזב, מי שלא - שלא יתקרב.
רגעים שנזכור ביום שאחרי
1. "רוץ ילד רוץ". מעורר געגוע לסלין דיון צועקת וללאונרדו דיקפריו טובע
2. "משיב הרוח" עם קובי אפללו, שהולך להיות להיט בהופעות
3. המחסור בשיר אחד שקט, רגוע, מינורי. כמו שיר הנושא, אבל יותר
