מלכת העלים
היא גורו בינלאומית של עיצוב והדפסים, היא אוהבת את שנות השישים והשבעים, והלקוחה מספר אחת שלה היא קייט מידלטון. הקיץ הגיעו הנעליים בעיצובה של אורלה קיילי גם לישראל
המעצבת אורלה קיילי נוהגת לספר כיצד בתחילת דרכה היתה עוצרת ברחוב אנשים שלבשו או נשאו את עיצוביה ומיידעת אותם שהיא זו שמאחורי המוצר. בקנה המידה המרשים של המותג הנושא את שמה כיום (orlakiely.com) יש להניח שכבר חדלה לעשות זאת.
רק בחודש שעבר השיקה קולקציית בגדי גברים עבור בית הכלבו הבריטי הוותיק ג'ון לואיס, טריטוריה נוספת שהצטרפה לרשימה אינסופית של קטגוריות מוצרים שבהן הטביעה את חותמה - מאופנה, תיקים ומזוודות, דרך כלי מטבח וכלי כתיבה, ועד טפטים, רהיטים, בשמים ומכוניות. רשימת המותגים שאיתם שיתפה פעולה מרשימה אף יותר, בין היתר רשת האופנה יוניקלו, רשת טרגט, אפל, סיטרואן ושיתוף הפעולה המדובר שלה עם מותג הנעליים הבריטי קלארקס, שהושק הקיץ גם בארץ, ואשר אותו היא מגדירה החביב עליה מכל עד כה.
בשנים האחרונות קיילי לוקחת חלק בתצוגות שבוע האופנה של לונדון, ובתחילת החודש הציגה את קולקציית הריזורט שלה ל־2015 ובה פרשנויות עכשוויות לסגנון שנות השישים, והוכיחה שוב את היותה אשפית הדפסים.
נראה כי העבודה המשותפת עם המותג קלארקס, שדרשה ממנה, כך היא מספרת, לחשוב בקנה מידה חדש (ושקולקציה נוספת שלה תושק בחורף הקרוב), פתחה את עידן הנעליים של קיילי.
על גזרות שנעות בין נעריות לבין מתקתקות־פריזאיות נראו הדפסים מלאי שיק משעשע, ואת מוטיב ה־Flower Power, שכה מזוהה איתה, החליפו הדפסים שבמבט חטוף נראים "קיילי" אופייניים, אך התבוננות קרובה יותר חושפת דוגמאות נהדרות של נעליים קטנות והרבה עקבים.
לא בכדי מוצמד לקיילי (50) התואר "גורו עיצוב", אבל הכינוי שהפך נרדף לשמה הוא זה שהעניק לה "הגרדיאן" הבריטי בכתבה שהתפרסמה ב־2009: מלכת ההדפסים. ואכן הדפסיה, שמתכתבים בבירור עם הסגנון הרטרואי של אמצע המאה שעברה, הם הבסיס למסלול המפואר שלה.
תיקים במקום כובעים
קיילי נולדה בדבלין ומעידה כי כבר בילדותה הדפסים הפנטו אותה. לדבריה נהגה כילדה לצמצם עיניים כדי לגלות את היווצרותן של צורות חדשות. זמן קצר לאחר שסיימה את לימודי עיצוב הטקסטיל בדבלין עזבה בשנות התשעים את אירלנד, משום שכדבריה "לא קרה בה דבר, בייחוד לא בעיצוב". היא החלה את דרכה כמעצבת בניו יורק, עד שהחליטה לעבור ללונדון לצורך לימודי מאסטר בעיצוב סריגים באקדמיה המלכותית לאמנויות. קולקציית הגמר שלה, כובעי לבד, משכה את עיניהם של קנייני הכלבו היוקרתי הרודס, והעובדה שהם החליטו לקנות אותה נתנה לקיילי את זריקת העידוד המשמעותית ליצירה כעצמאית. בשנים הבאות המשיכה ליצור עבור מותגים שונים, אך בד בבד טיפחה את היצירה הפרטית שהתמקדה בכובעים.
מי שפקח את עיניה בנוגע לפוטנציאל הטמון במוצרים נוספים, היא מספרת, היה אביה, שהסב את תשומת לבה לכך שבתצוגות שבוע האופנה בלונדון כולם נושאים תיקי יד, אך רק מעטים חובשים כובעים. קיילי התכליתית החלה להתמקד בייצור תיקים, אך כאלה שהיו פחות ראוותניים ממותגי יוקרה והרבה יותר שימושיים. באמצע שנות התשעים ייסדה את המותג אורלה קיילי בשותפות עם בעלה דרמוט רוואן, שעזב את עבודתו בתחום הפיננסים ומתמקד מאז בניהול המותג.
הדוגמה המועדפת עליה, אומרת לנו קיילי, היא זו המזוהה יותר מכל עם המותג, שדרת העלים - הדפס איקוני שיצרה בתחילת העשור הקודם. בעבר אמרה כי כל מוצר שנושא אותו הופך מיד ללהיט. מדובר בהדפס ורסטילי מאוד, שקל לעדכן ולרענן אותו, אולם הוא כה דומיננטי שלעתים הוא מאפיל על ממדי יצירתה, שכוללים הדפסים רבים מדי עונה.
סגנונה האישי של קיילי הוגדר לא אחת פרסומת מהלכת למותג. היא לא פאשניסטה ולא מעצבת לכאלה, עיצוביה אינם טרנדיים בהגדרתם ואין בהם שמץ של מוחצנות. על כך אמרה בעבר: "אני לא מסוגלת לעקוב אחר טרנדים רק בשם המרדף אחר הטרנדיות. אני לא ממציאה את עצמי מחדש כדי להיות הסנסציה של השנה. אני אוהבת אופנה, אבל לא רוצה להיות עבד שלה".
סגנון שרבים אוהבים
הגישה הפרקטית הזאת היא אולי ההסבר להצלחה העקבית ולחיבה שרוחשת למותג שורה מכובדת של נשים ידועות, ובראשן קייט מידלטון. "אני שואבת השראה משנות השישים והשבעים, פשוט כי אני אוהבת את העשורים האלה. שלט בהם סגנון שלמרבה המזל רבים אוהבים אותו, וזה כולל את אלכסה צ'אנג וקירה נייטלי", היא אומרת ורומזת על צמרת רשימת הלקוחות שלה. האיכויות ההרמוניות של ההדפסים מאפשרות להם "להתלבש" בקלות על טווח רחב של מוצרים, דבר המעיד על כך שקיילי היא לא רק מעצבת מוכשרת, אלא גם אשת עסקים לא רעה.
