• תפריט
פנאי

על קירות יפו

מתחם חדש בשוק הפשפשים מארח אמני רחוב, לא מעוניין ברווחים ומאפשר אינטראקציה בלתי אמצעית בין האמן לקהל. אמן הרחוב האמריקאי ניק, הראשון להתארח, כבר ממלא את העיר ברובוטים

רעות ברנע 08:4228.05.14

העוברים והשבים ברחובות שוק הפשפשים ביפו מתקשים להתעלם מהרובוטים הצבעוניים שהופיעו על קירות אחד הבתים בשוק, שממשיכים להתרבות מדי יום. הכירו את סאגה (Saga), חלל אמנות חדש שבו יציגו אמני רחוב וגרפיטי. ההגדרה "חלל" ולא "גלריה" אינה מקרית, מכיוון שלא מדובר בגלריה קונבנציונלית.

 

סאגה (רבי פנחס 4 ד', יפו) אינו מוסד למטרות רווח. מאחוריו עומדת משפחת שקל, שתומכת זה שנים בפרויקטים אמנותיים בישראל ובארצות הברית. בחלקו של החלל ממכירת היצירות ייעשה שימוש כדי להדק את הקשר בין אמנות רחוב לאמנות ממוסדת. "לא נמכור יצירות בזול", מצהירים בעלי המקום, "אבל מי שיקנה יידע שהכסף יחזור ישירות אל קהילת האמנים והאמנות".

 

העבודה בסאגה תיעשה בדרך שמקובלת בעולם אך פחות בישראל - תוכניות רזידנסי (בעברית "שהות אמן"). כל אמן, ישראלי או בינלאומי, שיציג תערוכה בסאגה, ישתמש בחלל גם כסטודיו שלו למשך תקופה מסוימת, כשבעתיד ייבנה לשם כך גם חדר מגורים בקומה העליונה. בחלק מתקופת העבודה יוזמן הקהל לצפות בתהליך היצירה, וליצור אינטראקציה עם האמן.

 

עבודה של ניק. "החלטתי שרובוטים יהיו ה"דבר" שלי עבודה של ניק. "החלטתי שרובוטים יהיו ה"דבר" שלי צילום: אריאל שרוסטר

 

ניק, או בשמו המלא ניקולאס קוזיאק (R. Nicholas Kuszyk), אמן רחוב אמריקאי, נבחר להיות הראשון שיעבוד ויציג בסאגה. התערוכה שלו, "It Is And It Isn't", תיפתח ב־5 ביוני. ניק (36) גדל ולמד אמנות בווירג'יניה. היום הוא חי ועובד בברוקלין, ויצירותיו מעטרות מספר לא מבוטל של קירות בארצות הברית, בפראג, בלונדון ובברלין. מעבר לעבודות רחוב, הוא גם מציג בשנים האחרונות יצירות בממדים קטנים יותר בגלריות ברחבי ארצות הברית.

 

הדבר הבולט ביותר לעין בציוריו של ניק הוא השימוש בצבע. ציורי האקריליק גדולי הממדים שלו שופעים צבעים חזקים ומאירים, שהופכים את היצירות לכאלה שקשה מאוד להתעלם מהן. "חברים שלי תמיד צוחקים עליי בעניין הזה", הוא אומר, "בחיים לא יתפסו אותי לובש בגדים בצבע שאינו שחור או כחול כהה, ודווקא העבודות שלי מלאות בכל צבע אפשרי".

 

אולי האלטר אגו שלך צבעוני.

"כן, יכול להיות שזו הסיבה".

 

תפאורה מהשוק

 

בחודש האחרון עובד ניק בחלל כ־14 שעות ביממה. עבורו אין הרבה הבדל בין העבודה על היצירות לתערוכה לבין עבודה על ציורי הקיר המונומנטליים שלו. "אני מעריך שעד כה ציירתי כ־7,000 יצירות על קירות או על קנבס, אני עושה את זה במקביל. יש תקופות שאני מקדיש יותר זמן לציורי הקיר ויש כאלה שמוקדשות לציורים הקטנים".

 

הדימויים שחוזרים שוב ושוב בעבודותיו של ניק הם רובוטים. "אלו דמויות שהתחלתי איתן לפני 14 שנה, ומשם גם צמח השם שבו מכירים אותי באמנות הרחוב, 'R Robots'", הוא מסביר. "הן התחברו לתקופה שבה למדתי בבית הספר לאמנות. אני ועוד חברים התחלנו לארגן מכירות של יצירות באופן פרטי, אירועים שהפכו למסיבות גדולות שהתקיימו באופן קבוע. זה היה מהלך יוצא דופן באותה תקופה, כי לא היה מקובל שאמנים ימכרו את היצירות שלהם בעצמם מבלי לעבור דרך מערכת היררכית של גלריות וסוחרים.

 

"בתקופה ההיא החלטתי שהרובוטים יהיו 'הדבר' שלי, ובמשך 10–11 השנים הראשונות ציירתי רק אותם. מאז המציאות קצת ריככה אותי, ובכל זאת - לעתים רחוקות אני מצייר גם דמויות אחרות".

 

מה תציג בתערוכה שלך בארץ?

"אציג פה 14 ציורים גדולים על בד. בחזית הגלריה יהיה ציור גדול שבו אני משתף פעולה עם שני אמני רחוב ישראלים - דהדה (DeDe) ובת הזוג שלו, ניצן מינץ. מעבר לזה, אני הולך ליצור ציור קיר גדול על אחד הבניינים היפים פה באזור, הבניין של בית הספר מוזות".

 

העובדה שאתה עובד במקום שאינו סטודיו קונבנציונלי משפיעה?

"כן. אני מתכוון לשלב בתערוכה רהיטים ופריטים שנמצא פה בשוק הפשפשים, אשתמש בהם כמצע לציורים שלי. חשוב לי שהיצירות יתחברו לווייב של המקום הזה, שהוא מאוד מיוחד".

 

חלום הקפלה הסיסטינית

 

לפני שהגיע לארץ, ניק לא ידע הרבה על ישראל בכלל ותל אביב בפרט. "בארצות הברית שומעים על ישראל הרבה בחדשות, כמובן. בחודש האחרון אני בעיקר עובד, אבל בהמשך החברה שלי תגיע לכאן, ואז אני מתכוון לנסוע לטייל ולראות גם מקומות אחרים בארץ", הוא אומר.

 

יצא לך לצייר בהמון מקומות בעולם. יש מקום שאהבת במיוחד?

"הייתי במקומות היפים ביותר בעולם, אבל לפעמים העבודה אילצה אותי לבלות את רוב ימיי בסטודיו. כשמזמינים אותי לצייר ציורי קיר בפסטיבלים ברחבי העולם, זה סוג עבודה שאני מחבב במיוחד".

 

אתה חי בבירת האמנות הבינלאומית. עד כמה זה משפיע על היצירה שלך?

"יש השפעה, אבל אני חייב לומר שהאינטרנט משפיע עליי יותר. יש אמנים שיוצרים בוואקום, לא יוצאים, לא רואים תערוכות ולא גולשים באינטרנט. היום אתה יכול לקבל את אותה ההשראה במרכז ניו יורק ובאמצע שומקום".

 

יש בניין ספציפי בעולם שאתה חולם לצייר עליו?

"הייתי שמח לצייר מחדש על תקרת הקפלה הסיסטינית".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x