לודוויק בורס על "הארטיסט": "הקסם פשוט קורה"

לודוויק בורס (44), זוכה פרס האוסקר על הפסקול לסרט "הארטיסט", לא האמין שההרפתקה של ידידו, התסריטאי והבמאי מישל הזנוויציוס, תהפוך להצלחה בינלאומית מסחררת. והנה, שלוש שנים אחרי שהסרט האילם גרף את האוסקר, הוא ממשיך למשוך צופים רבים ברחבי העולם ומוקרן על מסכי ענק בליווי תזמורת חיה על הבמה.

ב־22 ביולי יתקיים בבריכת הסולטן בירושלים קונצרט חי שילווה את הקרנת הסרט בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ינצח עליה ארנסט ואן טייל, שניצח על תזמורת בריסל בהקלטת הפסקול המקורי של הסרט, ובורס עצמו ילווה את הקונצרט בפסנתר.

סיכון עצום

"ישראל שונה ומיוחדת יותר מהארצות האחרות שהופענו בהן עד היום, ולכן אני נרגש מאוד להגיע אליה", אומר בורס. "ניגנו כבר בבריטניה, לוקסמבורג, גרמניה, איטליה ולאחרונה בשוויץ, והקהל השתגע - גם כי הסרט אהוב וגם כי החוויה מלאת עוצמה".

בורס מתגורר בפריז, במרחק של כ־50 מטר מביתו של הזנוויציוס, והשניים עובדים יחד כבר יותר מ־15 שנה. את הקריירה שלו החל כמלחין פרסומות, ועם הזנוויציוס עבד לראשונה ב־1999, בסרטו הקצר "Mes Amis".

מתוך "הארטיסט"

תיארתם לעצמכם שזו תהיה כזו הצלחה, כולל זכייה באוסקר?

"ממש לא. מישל הוא במאי מוערך וחשוב מאוד בצרפת, ואנחנו כבר שנים בתעשיית הקולנוע, אבל כשהוא הציג לראשונה את הרעיון, כל המפיקים סירבו לקחת חלק בסרט אילם בשחור־לבן. זה היה מבחינתם סיכון עצום. היחיד שהסכים לצאת להרפתקה היה המפיק תומאס לנגמן, אבל מי חשב שאנשים ילכו לראות סרט אילם בימינו, ועוד שיזכה באוסקר?".

לבטא רגשות במוזיקה

קשה לבורס להצביע על סוד קסמו של הסרט, אבל הוא טוען ש"אם עושים קולנוע עם הרבה תשוקה ורגש, הקסם פשוט קורה. זה לא התסריט, לא השחקנים ולא המוזיקה, זו כל החבילה".

מוזיקה תמיד היתה מרכיב חשוב בז'אנר הסרט האילם, וכבר בהקרנות הראשונות במאה ה־19 הסרטים לוו במוזיקה חיה. ימים של מרתוני צפייה בסרטים אילמים והאזנה למוזיקה עברו על השניים לפני שהחלה מלאכת כתיבת התסריט והמוזיקה. "צפינו בסרטים של החלוצים כמו פרידריך וילהלם מורנאו, סרגיי אייזנשטיין וכמובן צ'ארלי צ'פלין הגדול. צפינו גם בסרטים אמריקאיים קלאסיים כמו 'Sunrise' (זריחה) וגם בסרטים הוליוודיים. כמוזיקאי שאבתי את ההשראה ממגוון סגנונות ותקופות, החל מצ'ייקובסקי, דרך פרופוקייב, דביסי וראוול, וכמובן ממוזיקה לסרטים של מלחינים כמו פרנץ וקסמן, מקס שטיינר ("חלף עם הרוח - מנ"ש), אלפרד ניומן , אריך קורנגולד וכמובן ברנרד הרמן ("ורטיגו", "פסיכו" - מנ"ש)".

כמעט שנתיים עבד בורס על המוזיקה לסרט, ותהליך העבודה היה מעט שונה: "בסרט אילם יש כמעט פי שניים מוזיקה מאשר בסרט מדבר, ולכן תפקידה גדול יותר. מאחר שיש פחות דיאלוגים ואינפורמציה, יש יותר אפשרות להשתמש במלודיות. צריך גם לזכור שהקהל היום שונה מהקהל של פעם, וצריך להתאים את הסגנון הזה להיום. כשקראתי את התסריט ידעתי שיש יותר רגשות שצריך לבטא במוזיקה, והייתי צריך למצוא מלודיה לכל דבר שדמות עושה. מרבית העבודה נעשתה במהלך העריכה, כך שכמעט כל מה שהלחנתי בשלבים המוקדמים היה כמו מחקר קטן או חזרה לקראת הדבר האמיתי. מישל ואני לא הפסקנו לעשות כיוונונים וליטושים לאורך כל הדרך".

את הפילהרמונית הישראלית הוא טרם פגש, אבל שמע עליה שבחים והוא מתרגש לקראת המפגש עמה. "כשהמנצח עולה לבמה, המוזיקה היא שמחברת את כולם ומשכיחה את הכל - זו שפה בינלאומית", הוא מסכם.