האומנם?
19 זמרות עושות כבוד לחוה אלברשטיין באלבום חדש בסדרה "עבודה עברית". התוצאה יפה ומכובדת, אבל ניכרת היעדרותה של אלברשטיין עצמה מהפרויקט
האלבום החדש בסדרה "עבודה עברית" עושה כבוד לחוה אלברשטיין, ומקבץ גרסאות כיסוי של 19 זמרות עכשוויות לשיריה, כמעין המשך למופע מחווה שבוצע ב־2009. ההשקעה יפה, התוצאה הסופית מגוונת ומלאת כבוד.
כוח נשי
"עבודה עברית" היא אחת מסדרות הוצאת האלבומים החשובות שקיימות כיום במוזיקה העברית. מה שהחל כפרויקט לכבוד יום העצמאות ה־60, וכלל ארבעה דיסקים ו־51 קאברים לשירים ישראליים - תפח למפעל מבורך של עיבודים מחודשים ומחוות למוזיקאים חשובים, תמיד מלווים בספרונים עבים ומלאי פרטים. האלבומים בקטלוג הסדרה לא תמיד שמרו על אותה הרמה, אבל תמיד ניכרה בהם השקעה רבה. מצד אחד פרויקטים עם חשיבות עליונה של שימור תרבות, כמו "ספרי - משירת יהודי תימן" או "יהודה הלוי פינת אבן גבירול" שדואגים לחבר בין מוזיקה פופולרית למוזיקה מסורתית. באחרים, במיוחד בכותרים שנושאים את שם הסדרה "עבודה עברית", נדמה שהכמות גדולה על האיכות, והרצון לאגד כמות סמלית של 51 או 60 שירים יותר חשוב מיצירה של פרויקט שנעים להאזין לו.

הסדרה גם מתמקדת במחוות לאמנים ספציפיים, והאלבום האחרון בסדרה, "שרות חוה אלברשטיין", מוקדש ליצירתה כפי שהיא מפורשת על ידי 19 זמרות עכשוויות. הוא מגיע באריזת ספר־דיסק יפה ומאוירת, עם דברי פתיחה של יואב קוטנר, מילים לכל השירים ופרטי טריוויה. הבחירה לכלול בו רק זמרות מבצעות נובעת ממופע שעלה ב־2009, ויציאת האלבום בסמוך ליום האשה הבינלאומי ודאי אינה מקרית. אבל הבחירה ללא ספק מעלה תהייה, בטח אחרי שאחד הלהיטים הגדולים שיצאו מהסדרה היה הביצוע המפתיע של שלומי סרנגה ל"האומנם (את תלכי בשדה)", שיצא במארז לרגל חגיגות ה־60 למדינה.
ב־77 הדקות של האלבום יש מנעד רחב של קולות וסגנונות: נעם נבו פותחת יפה עם "כל יום אני מאבדת" בביצוע שנאמן למקור, ומיד אחריה אפרת גוש בביצוע מנייריסטי ל"אדבר איתך". לי טרפון מקפיצה עם ביצוע קברטי מפתיע ל"שיר נולד", ואסתר רדא (שלרגעים ממש נשמעת כמו אלברשטיין) נותנת ביצוע בוסה נובה פאנקי מוצלח ל"אתה פלא". כל זה רק בשליש הראשון של האלבום, שמציג את הגירל פאואר המקומי במפגן כוח מרשים וממושך. האלבום מספיק ארוך ומגוון כדי שגם המאזינים הוותיקים ימצאו בו רגעי נחת. אלה בוודאי ידלגו על הביצוע המעולה של להקת קרוסלה (שכבר אינה פעילה) ל"חד גדיא", שממוקם במחצית האלבום. זה כנראה הביצוע הטוב בפרויקט, עמוס גיטרות כבדות ואנרגיה שנמצאת כמה מפלסים מעל לשאר השירים.
בחציו השני ראויים לציון "בגלל הלילה" בביצוע עינב ג'קסון כהן שמפליאה בנגינת פסנתר מרגשת, ומיד אחריה ביצוע חלומי וקסום של אפרת בן צור ל"הלילה הוא שירים". זה לא הביצוע הראשון של בן צור לשיר של אלברשטיין: בסדרת הטלוויזיה "פרשת השבוע" היא שרה את "כמו צמח בר" באופן מהפנט לא פחות. כאן מי שקיבלה את "כמו צמח בר" היא דקלה, שהפרשנות מלאת הפאתוס שלה קצת מכבידה על השיר העדין הזה.

מחסור ביידיש
היה יכול להיות נחמד ומעניין יותר אם היו נוגעים גם ברפרטואר היידיש של אלברשטיין - מדובר אחרי הכל בפרויקט של מפעל שימור תרבותי. ברור שכשעושים מחווה לזמרת שהוציאה יותר מ־60 אלבומים חייבים לוותר על חלקים מסוימים, וזה בסדר גמור, ובכל זאת היה מקום לשיר או שניים ביידיש. דבר נוסף שקשה להתעלם ממנו הוא היעדרותה של אלברשטיין מהפרויקט.
במהלך הקריירה המונומנטלית שלה אלברשטיין הוציאה אלבום כמעט בכל שנה, לעתים אף יותר, וגם בשנים האחרונות שמרה על כושר וחיוניות. רק בשנה שעברה הוציאה אלבום נפלא בהפקתו החכמה של תמיר מוסקט, ובחלק מהשירים אפילו נכללו דגימות משירים ישנים יותר שלה, טכניקה מתבקשת שהיתה יכולה להעניק עומק נוסף למחווה המושקעת. כל אלה היו יכולים להוסיף, אבל בסופו של דבר לא מורידים מפרויקט המחווה היפה והמתבקש הזה, שמלא כבוד ואהבה לאחד הקולות החשובים בזמר הישראלי.


