המדריך לצירופי מקרים

סיפורים מהאגדות מתרחשים לפעמים גם במציאות, בקריית אונו למשל. פעם אחת, לפני שנים לא רבות, חי לו בצניעות הייטקיסט חובש כיפה בן 30, אשר חלם לכתוב ספר. והוא באמת כתב אותו, הדפיס בשבעה עותקים ושלח להוצאות הספרים הגדולות. לאט לאט זרמו להם הסירובים, עד שהגיע המכתב השביעי, מהוצאת כתר. שלוש שנים, עשרות אלפי עותקים ומאות אלפי דולרים מהוליווד אחר כך, יואב בלום מוציא את ספרו השני, "המדריך לימים הקרובים".

"לפעמים כשאני כותב אני מרגיש שזאת חוצפה מצדי. מי אני בכלל?", אומר בלום כשאנחנו נפגשים בבית קפה, "ואז אני יושב וכותב עוד, מנסה לשכנע את עצמי שאני על באמת".

הסיפור שלו הוא על באמת. ספרו הראשון, "מצרפי המקרים", שמספר על שלושה חברים שתפקידם בחיים הוא לשנות לאנשים אחרים את החיים, הפך לרב־מכר ונמצא כיום בדרך להוליווד, לאחר שחברת ההפקות Epic קנתה את הזכויות. "יש בחברה הזאת ישראלי לשעבר שקרא את הספר ויצר איתי קשר בפייסבוק", משחזר בלום, "חתמנו על חוזה וכתבנו את התסריט עם ריצ'רד פריידנברג, שהיה מועמד לאוסקר על 'נהר זורם ביניהם'. עכשיו רוצים להתחיל לצלם".

עוסק בזרות האנושית

בלום כותב ספרים בז'אנר חדש יחסית, "פנטזיה אורבנית". מייסד הז'אנר הוא הסופר האנגלי סר טרי פראצ'ט, והוא כולל בדרך כלל עלילה דמיונית - משהו בין מדע בדיוני, עליסה בארץ הפלאות, טולקין והמטריקס - שבפועל מותחת ביקורת חריפה על החברה המודרנית.

ב"המדריך לימים הקרובים" הגיבור מוצא ספר שנכתב במיוחד עבורו, ומטרתו לעזור לו בזמן שהוא מגלה כיצד לחוות חוויות של אנשים אחרים באמצעות לגימה מבקבוקי וויסקי מיוחדים. כל זה קורה תוך כדי שרוצח שכיר קטלני מנסה להרוג אותו, ובזמן שהוא בכלל מתאהב וצריך לפתור חידות מתמטיות סבוכות.

"אני משתמש בפנטזיה או במדע בדיוני כדי להעביר איזה מסר", אומר בלום, "אני מנסה לדבר על דברים אחרים לגמרי. אתה מייצר עולם מעוות לחלוטין כדי לראות מה זה אומר על העולם שלנו".

בלום בכלל התכוון לכתוב על הבדידות הקיומית: "הזרות האנושית, אפילו עם האנשים הכי קרובים אליך, היא מה שרציתי לדבר עליו בספר. אנשים כל הזמן רוצים להתקרב, אבל הם לא יכולים, או לא מצליחים, ובעיניי זו טרגדיה".

יואב בלום. "לפעמים כשאני כותב אני מרגיש שזאת חוצפה מצדי. מי אני בכלל?" צילום: עמית שעל

אתה חושש מתסמונת הספר השני?

"ברור. הספר הראשון נכתב ממקום של 'זה לעולם לא הולך להתפרסם'. הפעם ידעתי שזה יתפרסם וזה יותר קשה, אתה הרבה יותר מודע לעצמך".

לי באופן אישי היתה חסרה בספר סצנת סקס. אסור לך?

"זה לא שאסור לי", בלום נבוך עד עמקי נשמתו, "אם יום אחד ארגיש צורך לכתוב סצנת סקס אעשה את זה. למזלי בז'אנר שלי לא כותבים דברים כאלה. ברור שיש לי מגבלות, אבל זה מה שאני, אני אדם דתי אף שאני לא מביא שום דבר מהדתיות שלי לכתיבה".

אני מזהה כאן אפיקורסות מסוימת?

"לא ממש, אבל ליברליות מסוימת. בבני עקיבא אתה מנהל המון שיחות על אידיאלים, ואז אתה מגלה שהחיים לא קשורים בכלל לדיבורים האלו. אנחנו כל הזמן מדברים בזמן שאנחנו צריכים לעשות. בספר שלי אנשים שותים כדי לחוות ריגושים של אנשים אחרים, במקום לקום ולחפש אותם בעצמם".

אני היוצא מהכלל

בלום עצמו בהחלט מחפש וגם עושה. הוא עדיין מחזיק בחצי משרה בחברת הייטק, מתחזק אתר אינטרנט מושקע ביותר, כותב סיפורים קצרים וגם שירי הייקו שמתמצתים סרטים ("אחרי קציצה ועשרה צדיקים, ימשיך כבודו").

גם הוא יודע שסיפורו האישי הוא משהו שמתאים לאחד מספריו ולא לעולם האמיתי. "אני היוצא מהכלל שממש לא מעיד על הכלל", הוא מודה. "אני יודע שלקטורים בדרך כלל אומרים לא לספרים. אני יודע שאני לא אמור למכור כל כך הרבה עותקים ולהגיע למקום הראשון ברשימת רבי־המכר. אני יודע שאני לא אמור לקבל הודעה בפייסבוק שרוצים לצלם סרט מהספר שלי. אני יודע שיש לי מזל, אבל אני גם יודע שהסיפור שלי הוא מסר לכל אחד שיושב בבית וכותב וחושב שאין לו שום סיכוי. נכון, הסיכוי הוא באמת קטן מאוד, אבל אל תוותרו, אל תתייאשו, תמשיכו לנסות. אני הוכחה מהלכת שהסיכוי הזה קיים, למרות הכל".