בודהה ולישון

אם יש משהו משותף לכל גסטהאוס בן פחות מרבע כוכב במזרח, מלבד העכברושים העצומים והיתושים הקטלניים, הוא שבכל אחד מהם כמעט תמצאו עותק בעברית של "סידהרתא" מאת הרמן הסה. מיעוט העמודים והשפה הקולחת גורמים לרוב הקוראים הישראלים אפילו לסיים את הספר המופלא על הנסיך הצעיר. עכשיו תוסיפו לזה את המקדשים עוצרי הנשימה, שבחלק מהם תמצאו גם את עצמותיו של המואר ואת טוב לבם של המארחים (וגם סלט פפאיה גאוני) - ותקבלו אצל המון בוגרי מזרח מישראל התרשמות לא רעה כלל מהאדון בודהה וממפעלו המרשים.

גלזר וביתו. "בעולם שלא עוצרים אפילו לרגע אנחנו מציעים רבע שעה של שקט בכל ערב" צילום: עמית שעל

ואולם, עכשיו כבר לא צריך להמתין עד לטיול הגדול אחרי הצבא. בימים אלה ממש מגיע למדפים ספר הילדים "בודהה לפני השינה" מאת דהרמצ'ארי נגראג'ה בהוצאת Leela: אוסף סיפורים בהשראת המאסטר הגדול וגם כמה טיפים על תרגול מדיטציה עם ילדים כבר מגיל 7. "בעולם שלא עוצרים בו אפילו לרגע, אנחנו מציעים רבע שעה של שקט בכל ערב", אומר עורך הספר מולי גלזר, "בלי מסכים, בלי לחץ, בלי טלוויזיה ובלי רע, רק לעצום עיניים ולהתבונן".

גלזר מתרגל מדיטציה יותר מ־20 שנה, פעיל באגודות רבות ובודהיסט נלהב. הוא מבין את חששם של ישראלים רבים להקנות לילדיהם ערכים המנוגדים לכאורה ליהדות, אבל מבקש להסביר: "בבודהיזם אתה לא מחויב לכלום. כל אחד יכול לקחת מה שהוא רוצה. לא צריך להישבע לאף אחד, לקיים שום מצווה או להשתחוות לשום פסל. אני מכיר הרבה יהודים דתיים שמתרגלים מדיטציה בכל יום וקוראים גם את כתבי בודהה. זה לא פוגע באמונה שלהם, להפך. המסרים בספר שלנו הם לא לגנוב, לא לשקר, להיות נדיב, להיות חבר טוב. איזה הורה לא רוצה שהילד שלו יהיה כזה?".

גלזר משוכנע ש־15 דקות מדיטציה בערב יהפכו כל אחד מאיתנו לאדם טוב יותר. "וזה כבר לא רק דעה או טעם אישי שלי", הוא אומר, "אלא עובדות שהוכחו לאחרונה במחקרי מוח. זה מגביר את היצירתיות, עוזר לריכוז, מחדש מאגרי אנרגיה. כל זה כבר התברר, וישנם הרבה דברים אחרים שעוד יתגלו.

איור של שרון טנקרדי "השלווים והצייד", שמלמד על עבודת צוות איור: שרון טנקרדי

מי שמפחד ממה שאנחנו מייצגים עושה זאת מחוסר ידע ובורות בלבד. המטרה של בודהה לא היתה למצוא דת, הוא רק רצה להיות חופשי, ואת השינוי הזה כל אחד מאיתנו יכול לעבור גם בלי לשבת במערה או לגלח את הראש".

את הדרך הארוכה אל החופש, אומר גלזר, אפשר להתחיל בקריאת כמה משלים חביבים על בעלי חיים, המלווים באיורים הצבעוניים של שרון טנקרדי. "היה לנו חשוב ליצור משהו שהורים וילדים יכולים לעשות יחד", מוסיפה המו"לית של הספר, ליה די־נור. "במציאות האינטנסיבית שאנו חיים בה היום הכי קל לשלוח את הילדים לאיזה חוג ולנמנם למשך חצי שעה, אבל הרבה יותר מספק לשבת איתו ולעבור יחד חוויה מסוימת. מהבחינה הזאת אני חושבת שאנחנו נותנים לקוראים כלי אדיר שבא עמוק מהלב".

גם די־נור מתרגלת מדיטציה שנים רבות: "הגעתי ליוגה ולמדיטציה אחרי אירוע טראומתי מאוד, והן שינו לי את החיים מן היסוד. 'מחשב מסלול מחדש' אומרים על זה היום בהשראת ווייז, אבל בשבילי זה כאילו הלכתי במדבר שבוע ומישהו בא והגיש לי כוס מים קרים. זאת התחושה שאני רוצה להעביר הלאה - שאנשים יידעו כי מדובר בדבר הכי מתגמל שיש וגם במפתח מדהים להתמודדות עם החיים".

אני מניח שבמאה שערים הספר ימכור פחות עותקים.

"אני יכולה להבטיח לך שאלוהים יש רק אחד. אפשר לחפש ולחפש, אבל לא תמצא יותר מאחד. יכול להיות שאני תמימה, וכנראה אני באמת כזאת, אבל אני מאמינה שאנחנו עושים דבר טהור כל כך שלא מסוגל אפילו לפגוע בזבוב. אנחנו רוצים רק טוב, ועם דבר כל כך טוב קשה להתווכח. הניצוץ האלוהי מדבר על שמחה ואהבה לכל הברואים, ובסופו של דבר כל הנחלים מובלים לאותו הים, רק הדרכים אליו קצת שונות".

"יש בספר סיפור ששמו 'מקושש העצים העצלן'", אומר גלזר, "הוא כל כך יפה ופשוט. לדעתי זה סיפור שכל ילד חייב לקרוא, בלי שום קשר לבודהה או למשהו אחר. ישנו גם הסיפור המופלא 'התוכי הקטן והאמיץ', על תוכי שהיה מוכן לעשות הכל למען החברים שלו. ברור שאני רוצה שכל העולם יעשה מדיטציה ושכולם ימצאו את החופש שלהם, אבל קודם כל אשמח אם כמה שיותר ילדים יקראו עם הוריהם את הסיפורים בספר שלנו".