ביקורת מחול: "היפה והחיה"
להחזיק קהל ילדים במשך שעתיים במופע בלט קלאסי תוך שמירה על עקרונותיו ויסודותיו של הבלט - זו משימה לא פשוטה. אפשר לסכם כי המשימה עברה בהצלחה
הבלט הישראלי מעלה את סיפור האגדה בכוריאוגרפיה ותלבושות של דיוויד ניקסון, תפאורה של אלכסנדר לישינסקי, תאורה של שחר ורכזון ומוזיקה של ביזה, דביסי, סן סנס וגלזונוב.
קהל היעד: משפחות חובבות בלט קלאסי.
דבר המבקרת: להחזיק קהל ילדים במשך שעתיים במופע בלט קלאסי תוך שמירה על עקרונותיו ויסודותיו של הבלט - זו משימה לא פשוטה. חשוב לשמור על מסגרת עלילתית שתוצג באופן ברור ועם זאת לא לגלוש לשטחיות, והמשימה עברה בהצלחה.
ניקסון, מנהלה האמנותי של להקת נורת'רן בלט מאנגליה, יצר כוריאוגרפיה נקייה, פשוטה ומדויקת שבאמצעותה הועברה העלילה באופן הטוב ביותר. גם למוזיקה שהורכבה משילוב יצירות של מלחינים גדולים, ובהם ביזה ודביסי, תפקיד חשוב בהנעת העלילה. ניקסון גם עיצב בעצמו את התלבושות היפות; התלבושת המאתגרת ביותר היא של החיה, מלאכת מחשבת שמציגה את הצד הפראי של החיה אך מאפשרת לרקדן לנוע בחופשיות. התפאורה המודולרית שיצר לישינסקי יפה ופונקציונלית ומאפשרת מעברים ברורים ופשוטים בין המקומות והסצנות. את סיפור העלילה רקדה להקת הבלט במקצועיות. בראשה לנה רוזנברג הקלילה והזורמת בדמות היפה ולודוויג איספיריאן כנסיך ולדימיר דורוחין, המשלב בין החייתיות לאנושיות של החיה ומציג את מה שעוברת הדמות גם בעיצוב התנועה. מומלץ להכין את הילדים מראש ולהכיר להם את הסיפור כדי להקל על הצפייה.
שורה תחתונה: מופע איכותי על כל מרכיביו.
