היופי שבטבעונות

טרנד גידול צמחי התבלין והירקות, שמתחזק בד בבד עם עליית מספר הצמחונים, הטבעונים ושאר שוחרי אורח החיים הבריא, כובש שטחים בגינות הפרטיות, בגינות העירוניות להשכרה וגם באדניות בגגות ובמרפסות. אבל למה להסתפק בתוצרת טרייה ונטולת כימיקלים בצלחת, אם אפשר להוסיף באמצעות הגידולים האלה צבע לגינה? לצמחי תבלין רבים יש פריחות מרהיבות ויכולת כיסוי מרשימה, וישנם גם פירות וירקות שיתרמו לה, מלבד טעם, מראה מרהיב.

טרגון ארבע העונות: הפריחה הצהובה שלו אכילה והעלווה שומרת על צבעה הירוק לכל אורך השנה. לעלי הטרגון טעם פיקנטי עדין בניחוח אניס, והוא מתאים לטיבול דגים, גבינות ועוף. בגלל אופיו השתלטני רצוי לגזום את ענפיו העליונים בעדינות, וכך הוא גם שומר על רעננות לאורך השנה.

צילום: חישתיל

בזיל מג'יק מאונטן: שיח תבלין ארומטי, שפורח בסגול עשיר, עמיד בפני פגעי החורף הישראלי ומוסיף לגינה גוון חזק לכל אורך השנה. הבונוס שלו, מלבד הפריחה למשך תקופה ארוכה, הוא הפרפרים (אבל גם הדבורים) שהוא מושך אליו בעונת האביב. בדומה לטרגון ארבע העונות, מג'יק מאונטן מתפתח מהר, ולכן רצוי לקטום אותו לעתים קרובות. במטבח, כמו כל אחיו לזן, מומלץ להשתמש בו כתבלין לפיצות, בשרים וסלטים.

צילום: חישתיל

תות שדה: בחירה מתבקשת למי שמחפש תוספת צבע וטעם לקראת החורף הקרב. ענפיו המשתלשלים יוצרים אפקט מפלי, ואפשר לגדל אותו בסלסילות או בסלים תלויים. התותים ישגשגו במקום שטוף שמש, כך שרצוי לבחור בעבורם את האזור החשוף לה ביותר במרפסת או בגינה. התות רגיש מעט לריקבון, ולכן רצוי לשתול את הצמחים שרוכשים במשתלה בתוך מצע גידול שמתנקז היטב ומהר ואשר קרוב לפני האדמה, לא עמוק מדי, כדי שהעלים והגבעולים לא יתכסו באדמה. הנחת טוף או חלוקי אבן קטנים תסייע למנוע מחלקי הצמח לגעת בקרקע. טיפול נכון בתות יניב פריחה צהובה ולבנה ושלל פירות.

טריו פלפלת: ירק חריף שמשמש גם לנוי. הפלפלים משנים צבעם בהדרגה ארבע פעמים בעונה - מלבן לצהוב, לכתום ולבסוף לאדום מבריק. יתרונות נוספים של הטריו הם קומפקטיות (מגיע לגובה של כ־25 ס"מ ואפשר לגדלו בעציץ או באדנית), קצב צמיחה מהיר והתפתחות מוקדמת של הפירות עוד בהיותו צמח צעיר. מומלץ למקם את טריו הפלפלת במקום שמשי ולהשקות בתדירות בינונית.

צילום: וונדי והסוכה הלבנה

אפונה ריחנית: שמה הרשמי הוא טופח. מלבד הטעם שלה, פריחתה מרהיבה ומבושמת, ומומלץ לשתול אותה לצד גינת הירק הביתית. היא מתפתחת מהר, פורחת בחורף לזמן ממושך ופרויקט השתילה שלה יכול להפוך למשימה משפחתית קלה לביצוע. לפני ההטמנה בקרקע מומלץ להנביט את זרעי האפונה על נייר טואלט או על נייר סופג: שורשיה רגישים להעברה, וכך אפשר להעבירם לאדמה עם הנייר המתכלה. האפונה הריחנית זקוקה לשמש ישירה ולתמיכה, לכן כדאי לשתול אותה ליד גדר או למקם עמודי תמיכה באדנית. לאחר שזרעי האפונה מצמיחים שלושה זוגות עלים, מומלץ לקטוף את הזוג העליון כדי לעודד ריבוי גבעולים ופרחים. המלצה נוספת היא להסיר את הפרחים הנבולים כדי להמריץ פריחה חדשה. למתקדמים במטבח: השף של משפחת אובמה בבית הלבן מכין ממנה קינוח טארט, ואפשר להוסיפה לסלטים — רצוי עם הגבעול.

צילום: שאטרסטוק

ירקות שונים: גם הירקות יכולים להוסיף נוי, טעם וצבע לגינה. עם הזנים שייראו טוב אפשר למנות את השומר, העירית, הצנונית, הכרוב, הסלק האדום, עגבניות השרי וזני חסה שונים. אמנם הירקות דורשים טיפול מסור יותר, אך בתנאים הנכונים המאמץ ישתלם. בגינת ירק באדנית רצוי לרווח בין השתילים ולא לשתול יותר משלושה. את אדמת האדנית וגומחת השתילה רצוי לדשן בקומפוסט, ועד קליטת השתיל יש להקפיד ששכבת הקרקע העליונה רטובה. לאחר הקליטה, אך רק כשהקרקע יבשה, יש להשקות את השתיל הצעיר בכמות גדולה של מים.

פרטים: 6–0.6 שקלים לשתיל של ירקות, 8–15 שקל לשתיל תבלינים לא קטן, 6.5 שקלים לשקית זרעים של אפונה ריחנית.