על אמנות החרבת הרכב
במסגרת אירועי Art Walk בסקרמנטו, קליפורניה, בעוד פחות מחודש יעטפו אנשים את מכוניותיהם בגרוטאות בשלל צבעי הקשת ויקראו לזה אמנות
שנות השבעים הביאו איתן, מלבד מוזיקה משובחת ונצחית מתוצרת להקות־על אלמותיות, גם עולם חזותי עשיר וססגוני באדיבות כמויות מסחריות של חומרים נרקוטיים כאלו ואחרים. העולם החזותי הזה בא לידי ביטוי במקרים רבים בצבעים עזים וחסרי קשר ביניהם ובחיבורים שלא כדרך הטבע בין אובייקטים שמצאו את עצמם מחוברים זה לזה על לא עוול בכפם. וקראו לזה אמנות. לעולם ההזוי הזה היתה השפעה גם על רכבי שנות השבעים, שהתקשטו בפרוות בשלל צבעים על הדשבורד ובמדבקות ענק של סוסים דוהרים ושל נשרים רחבי כנפיים בצדי המכוניות ועל מכסי המנועים.
אבל מתברר שהסבנטיז עדיין כאן, והם עדיין כאן בזכות אנשים שממשיכים את המסורת של קישוטי מכוניות מעוררי מחלוקת וגועל. באם תרצו הוכחה חיה לכך, תיאלצו לטלטל עצמכם עד לסקרמנטו, בירת קליפורניה, בשבת השנייה של אוקטובר.
במסגרת אירועי Art Walk מתקיים אירוע תהלוכתי בשם ArtCar Fest, ואל תגידו שלא הזהרנו מראש ושלא אמרנו לקחת שקיות הקאה. גם אם נעשה כרגע ממש תרגיל בדמיון מודרך, נעצום כולנו עיניים וננסה להעלות בדמיוננו את הזוועה האמנותית הגדולה מכולן, ספק אם הדמיון יעלה על המציאות. ה־ArtCar של סקרמנטו הוא גן העדן של אינסוף מחזות זוועה חזותיים וקומבינציות מכניות. עוד יככבו באירוע שלל ניסיונות פתטיים למחוות מפוקפקות ליצירות אמנות ידועות ולאמנים מפורסמים שמתהפכים בקברם גם אם הם עדיין בחיים.
לזכותם של המקשטים מסקרמנטו אפשר לומר דבר אחד (ורק אחד): הם לוקחים את העניין ברצינות תהומית שאין שנייה לה. אם יש קו מחבר המשותף לכל באי האירוע, מדובר באובססיביות שבה הם עוסקים באמנות המפוקפקת שלהם. אין ספק כי הפסיכיאטרים של אזור סקרמנטו מוצאים כר נרחב למחקרים על אודות אובססיות שונות ומשונות והשלכותיהן על מכוניות תמימות שנכנסו לגראז' נקיות וממורקות ויצאו כשעליהן כל דבר שהמציא המין האנושי. תוכלו לראות כאן מכוניות חסודות שכוסו לגמרי בכל הבא ליד - ממסרקי שיער ועד גיטרות משומשות, מטלוויזיות שעבר זמנן ועד פגזים עתיקים. בזה אחר זה יעברו כלי רכב שחלקם נראים כאילו ענק דמיוני הקיא עליהם משהו מפלסטיק נוזלי ומותך וחלקם נראים כאילו האמן היוצר שתה תערובת של וויסקי זול ונוזל מסיר אבנית. אחרת באמת קשה להסביר את התוצאה. הסייג היחיד באורגיית האימה הזאת הוא שבסיס היצירות חייב להיות תמיד מכונית מייצור סדרתי שתוכל להמשיך לנוע גם אחרי התאונה האמנותית שעברה. שקיות הקאה כבר אמרנו?
