"רציתי להביא את ברודוויי לבאר שבע"

"ככל שתצליח יותר בחו"ל, כך תצליח יותר בארץ", אומר אילן עזריאל, רקדן ויוצר המופע "אלומיניום". "כך אמר לי פעם המפיק שוקי וייס, שאני מאוד מעריך כאיש מקצוע. זה נכון, עובדה שכל אמן שיוצא לחו"ל מיד מדברים עליו".

עזריאל (45) יעלה בישראל בחול המועד סוכות את ההפקה הבינלאומית החדשה של "אלומיניום" בבימוי דוֹד לומיס מברודוויי (עוזר הבמאי במחזמר "ספיידרמן"), למוזיקה מקורית של עברי לידר, תפאורה של מיכאל קרמנקו, כוריאוגרפיה של אנדרו פלרמו ואונה הולברוק ובביצוע רקדנים ואקרובטים מניו יורק. המופע האינטראקטיבי משלב מחול, אקרובטיקה והרבה הומור.

אילן עזריאל. "הקהל הישראלי חשדן ותחושתי היא שיותר מעריכים פה אורחים מחו"ל"צילום: אוראל כהן

הדירה תחכה

עזריאל, יליד דימונה, החל לרקוד בלט בגיל 13 ורקד בלהקות המחול הקיבוצית וענבל. בתקופה זו יצר מופע יחיד קצר לרקדן וארבע בובות, שאיתו הסתובב בעולם. במסגרת שיטוטיו נחשף למופעים כמו "סירק דה סוליי" והחל לחשוב בגדול. הוא חיפש מוצרים תעשייתיים ליצירה ונתקל בצינורות האלומיניום הגמישים המשמשים לתעשיית מיזוג האוויר ולארובות.

"הכנסתי את היד פנימה, ונדהמתי לראות שבאור השמש זה נראה כמו תאורה. הזמנתי צינורות בקוטר רחב, נכנסתי לתוכם, התחלתי לזוז ודמיינתי איך זה ייראה עם תאורה, רקדנים ומוזיקה. ערכתי אודישנים, קיבלתי השראה והעסק התחיל לגדול. מהיום שעזבתי את דימונה אמרתי לעצמי שאם לא אעז ואדחף ואחלום, לא אגיע לשום מקום".

כרקדן צעיר, איך מימנת את הפקת המופע הראשון?

"אני רקדן, אבל יש לי חוש טוב לעסקים. גם כשרקדתי בלט ידעתי להתפרנס, לחסוך נכון ולחיות טוב. המופע עם הבובות היה גימיק מטורף וגם השתלם כלכלית. ב־2001, אחרי שחסכתי 900 אלף שקל, באתי לאשתי עם צינור אלומיניום ושאלתי: 'דירה או חלום?'. היא אמרה שהדירה תחכה, ויצאתי לדרך".

כשפנה עזריאל לפני כעשור להנהלת פסטיבל ישראל לא נרשמה התלהבות, בלשון המעטה. כשהתעקש שיבואו לפרזנטציה בסטודיו, מנהלת הפסטיבל דאז, אופירה הניג, התרשמה והכניסה את המופע לפסטיבל. "היא חיבקה אותנו ונתנה לנו במה. עם הזמן המופע התרומם, אלא שהשוק כאן קשה מאוד. המופע גדל מעבר לממדים שהבמות יכלו לספק לי, לאו דווקא טכנית, גם מבחינת עלויות".

רקדני אלומיניום

המסע העולמי עבר באירופה ובדרום אמריקה וכלל שידור חי בטוק שואו של מראדונה ותורים ארוכים בפסטיבל אדינבורו. אולם שיאו היה באטלנטיק סיטי וניו יורק, שם מצא את עצמו עזריאל באותה משבצת עם מופעי ה"בלו מן גרופ" ו"סטומפ". "כשהם ירדו מהבמה אנחנו עלינו ולהפך. אנחנו כבר מכירים זה את זה", הוא אומר.

ואז חל המפנה. ב־2010 דרשו מפיקים מברודוויי התאמה של המופע לסטנדרטים של השוק האמריקאי, שלפיו הכל צריך להיות גדול מהחיים, מוקצן, פומפוזי ועם עלילה. בשלב ראשון חבר עזריאל לחברת הפקות אמריקאית, ובהמשך גייס את לומיס לכתוב איתו את המופע. לטובת ה"קפיצה" בסטנדרטים נדרשה השקעה נוספת של 700 אלף דולר (אחרי השקעה של 1.5 מיליון דולר). "נכנסנו לסיורים של סדרת הברודוויי בארצות הברית, לצד 'מלך האריות', 'מרי פופינס' ו'בלו מן גרופ'".

קרקס אלומיניום

במקביל להגשמת החלום האמריקאי כבש המופע גם את רוסיה. "חל שינוי בקהל במוסקבה וסנט פטרבורג, והוא נפתח לתרבות הזאת. בעקבות ההצלחה, לשמחתנו, קרקס בולשוי הענקי פנה אלינו בבקשה ליצור מופע קרקס אלומיניום ב־360 מעלות, בשיתוף יוצרים ישראלים ואמריקאים, והבכורה תתקיים באפריל 2014".

הפכת את העסק לתעשייה שלמה. יש מוצרים נלווים?

"יש גם פריטי מרצ'נדייז שנמכרים בחנות שנודדת איתנו: חולצות, בובות, רובוטים, דיסקים, צינורות ועוד. החלום שלי הוא שהמופע ימתג את עצמו. יש גם סדנאות לאלה שרוצים להיכנס לצינור".

מדוע החלטת לחזור לארץ?

"הקהל הישראלי לא פשוט בעיניי. הוא חשדן, ותחושתי היא שיותר מעריכים פה אורחים מחו"ל. רציתי להביא את ברודוויי לבאר שבע, הכי קרוב לדימונה שאפשר. פנו אלינו שנישאר לחנוכה ואנחנו בודקים את זה. אחרי שעשיתי דברים גדולים בעולם, אני חולם על בית אלומיניום בישראל".

פרטים: הופעות בירושלים (19.9), באר שבע (21.9), קריית מוצקין ((22.9 ותל אביב (24.9), 179 שקל.