$
פנאי

"לקולנוע מקורי ונועז קשה היום לקבל מימון"

פאולו ברנקו, ממפיקי הקולנוע הבכירים באירופה, הגיע לכאן לשמש כיו"ר חבר השופטים בחממת הקולנוע הבינלאומית בירושלים. ל"כלכליסט" הוא מספר למה קוראים לו "מלך ההפצה" ולמה הוא מתחיל לצלם לפני שסיים לגייס מימון לסרט

אוהד לנדסמן 08:4510.07.13

הפגישה שלי עם פאולו ברנקו נערכת בלובי המלון שבו הוא לן בירושלים, אחרי יום עמוס כיו"ר חבר השופטים בחממת הקולנוע הבינלאומית של ביה"ס סם שפיגל. עשרה פרויקטים התחרו על מענקי הפקה, והבחירה לא היתה קלה. בפרס הראשון, בסך 50 אלף דולר, זכה הפרויקט "משפחה" של רוני קידר ומוש דנון, ובפרס השני, בסך 30 אלף דולר, זכו דני רוזנברג ואיילון רצ'קובסקי על "החייל הרזה". ברנקו מגדיר את הפרויקטים כ"בעלי קול ייחודי, מקוריות ותעוזה אמנותית". תוך כדי שיחה הוא מציץ בשני מכשירי סלולר שברשותו. באחד הוא מקבל הודעות בענייני עבודה, ובשני שיחות לגבי תחביבו, רכיבה על סוסים.

 

פאולו ברנקו. "בחלק מהסרטים שאני עושה אני מפסיד כסף, אבל כסף זה לא הדבר היחיד שחשוב" פאולו ברנקו. "בחלק מהסרטים שאני עושה אני מפסיד כסף, אבל כסף זה לא הדבר היחיד שחשוב"

 

סרט זה לא לוטו

 

במשך 30 שנה מבסס ברנקו (62) את מערך ההפקה שלו בצרפת ובפורטוגל, ארץ הולדתו. הוא הפיק יותר מ־200 סרטים, עבד עם במאים כמו וים ונדרס ואוליבייה אסייאס והכניס 53 סרטים למסגרות התחרותיות של פסטיבל קאן. הוא אוהב להפיק לשחקנים את סרטיהם כבמאים, וכיום עובד עם פאני ארדן על סרטה השני, ומפיק את סרטו השלישי כבמאי של השחקן הצרפתי מתיה אמלריק. הוא שותף גם בשלבי המכירה וההפצה של סרטים שהפיק, ולא לחינם זכה לתואר "מלך ההפצה" באירופה. "סרט לא מסתיים כשההפקה מסתיימת. אז רק מתחילה העבודה הקשה, לשווק אותו נכון ולחקוק אותו בזיכרון. זו עבודה מאוד חשובה, לכן אני המפיץ והמוכר של עצמי".

 

את האור הירוק לכמה מיצירות המופת באירופה הוא מעניק בעצמו, תוך נטילת סיכונים לא פשוטים. "אני יכול להחליט בעצמי אם סרט יתקיים, בלי לקבל אישור ממישהו. אינני נותן להיבט הכספי להשתלט על ההחלטה. פעמים רבות החלטתי לעשות סרט גם כשכל מקורות המימון האפשריים דחו אותי. עכשיו יש לי סרט אוסטרי חדש בכיכוב ג'ון מלקוביץ' שעוסק בקזנובה ומשתתפים בו גדולי זמרי האופרה. כרגע יש לי רק 55% מימון, arte ושאר הערוצים הצרפתיים נתנו לי תשובות שליליות, ובכל זאת הצילומים מתחילים בשבוע הבא".

 

איך תשיג מימון ל־45% מהתקציב?

"אשיג את שאר הכסף, אני לא דואג. לכל פרויקט קולנועי מקורי ונועז כיום קשה לקבל מימון, ולכן מפיקים מעדיפים פרויקטים בטוחים. כל חיי ניסיתי להילחם בגישה הזו, כי זו בעיניי מהות העבודה של מפיק: לזהות משהו מיוחד שקשה לו לקבל מימון. חשוב לי שנוכחותי בפרויקט תעזור לסרטים שאולי לא היו יכולים להתקיים אחרת. אני לא מעוניין להפיק סרט שמישהו אחר יהיה מוכן להפיק".

 

תן דוגמה להפקה בסיכון גבוה.

"חשוב לי להדגיש שהפרויקטים שעליהם אני עובד אינם מהווים סיכון בעיניי, אני לא חושב על זה כמו לוטו. כשהפקתי את 'מסתורי ליסבון', סרטו האחרון של הבמאי ראול רואיז, הייתי בטוח בפרויקט למרות תנאי הפתיחה הבעייתיים: מדובר בסרט תקופתי באורך ארבע שעות וחצי שהופק בפורטוגל, מדינה שבה קשה לקבל מימון. נוסף לכל, שבועיים לפני תחילת ההפקה הודיע לי רואיז שיש לו סרטן סופני, וכלל לא היה ברור שיסיים את הסרט. הסרט הפך לבסוף ליצירת המופת שלו, ולאחד הסרטים הכי רווחיים שלי. הוא הניב רווחים של פי שניים מתקציבו, מקרה נדיר בקולנוע אירופי אמנותי. בסרטים אחרים שאני עושה אני מפסיד כסף, אבל כסף זה לא הדבר היחיד שחשוב".

 

אחרי 30 שנות ניסיון יש לברנקו אינטואיציה בהתאמת פרויקטים לבמאים. "מסתורי ליסבון" התחיל כרעיון שלו. "חיכיתי 15 שנה למצוא את האדם המתאים לעבד את הספר. כשהלכתי לרואיז, הוא אמר לי שזה בדיוק מה שחיפש כל השנים". גם "קוסמופוליס", סרטו של דיוויד קרוננברג בכיכוב רוברט פטינסון, התממש לאחר שברנקו קרא את ספרו של דון דלילו. "חשבתי שזה ספר מאוד קולנועי וקיבלתי את הזכויות מדלילו. אמרתי לו שלדעתי קרוננברג הוא הבמאי המתאים, אבל לא היה לי קשר ישיר איתו. בדרך לאחד ממירוצי הסוסים עצרתי בטורונטו לפגוש את קרוננברג, הוא אמר שהוא עובד על שלושה סרטים במקביל וזה בלתי אפשרי. ביקשתי שיקרא את הספר. למחרת קיבלתי ממנו שיחה בהולה: 'פאולו, זה בשבילי. אני רוצה להתחיל לעבוד מיד'".

 

לעבוד עם במאי בן 105

 

אחד משיתופי הפעולה המשמעותיים שלו הוא עם הבמאי הפורטוגלי מנואל דה אוליברה, שמביים גם היום, בגיל 105."ב־1981 עשינו את 'פרנצ'סקה', הסרט הראשון שלנו יחד. אני הייתי בן 30 והוא בן 75. כולם האמינו אז שהוא זקן וסנילי מכדי לעשות עוד סרטים, ואני חשבתי לעצמי שלפחות אעשה את סרטו האחרון של אוליברה. מאז עשינו 22 סרטים ביחד".

 

הקולנוע העכשווי מעניין בעיניך?

"אני לא שותף לטענות החוזרות על מות הקולנוע. כשצפיתי בקאן ב'כחול הוא הצבע החם ביותר' שזכה בדקל הזהב, זה מילא אותי באנרגיה. מעודד אותי לראות שסרטים כאלה יכולים להתגלות בקלות רבה יותר היום".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x