הצגה: "אדם לא מת סתם" בתיאטרון הבימה
חמישה סיפורים קצרים של בארון - "עגמת נפש", "שפרה", "גרעינים", "זיווה" ו"כריתות" - עובדו למחזה שמתרחש בעיירה קמינקה ברוסיה הלבנה לפני כ־100 שנה. קהל היעד: חובבי תיאטרון יצירתי, אינטימי ומלא מחשבה
09:09
04.06.13
מחזה מאת שחר פנקס על פי סיפורי דבורה בארון, בבימוי שיר גולדברג, ותפאורה של שני טור, תאורה של רוני כהן ועיצוב בובות של אמירה פנקס. עם יבגניה דודינה, דב רייזר, רוברטו פולק, שחר רז, לאה גלפנשטיין, נעמה ארמון, אלכס קרול ויובל שלומוביץ.
קהל היעד: חובבי תיאטרון יצירתי, אינטימי ומלא מחשבה.
שחקני ההצגה. משתמשים באביזרים בחוכמה ובכישרון, והצופה נפעםצילום: ז'ראר אלון
דבר המבקרת: חמישה סיפורים קצרים של בארון - "עגמת נפש", "שפרה", "גרעינים", "זיווה" ו"כריתות" - עובדו למחזה שמתרחש בעיירה קמינקה ברוסיה הלבנה לפני כ־100 שנה. אלו סיפורים על אנשים קשי יום (וכלבה בודדה), עם ניצוץ תקווה בעולם אכזר, שהעשיר בו הוא החזק והעני מושפל.
דמויות השוליים של בארון מרתקות, ופנקס הפיחה בהן חיים ויצרה מחזה פיוטי שגרעינו רלבנטי להווה, תוך שימור שפת הסופרת. מה שהופך את ההצגה ליוצאת דופן הוא השפה הבימתית מלאת ההפתעות של גולדברג וטור, שהפכו את חלל הבימרתף לעיירה שבתיה תלויים על חוטי עמוד חשמל מט לנפול, ושמש גדולה מעליו.
השחקנים מהווים תפאורה אנושית - חלק מהאביזרים נישאים עליהם, ולפעמים הם הופכים בעצמם לרגלי שולחן או פמוטים מהלכים. השימוש בבובות המיוחדות של אמירה פנקס, בהדרכת עופר עמרם, מעניק להצגה ייחוד נוסף, והן משתלבות בהרמוניה מופלאה עם השחקנים. בכל האוצרות האלה משתמשים השחקנים בחוכמה ובכישרון ומותירים את הצופה נפעם. ציטוט למזכרת: "לא תצליח לשנות סדרי עולם, אז הצטרף אל העולם ואל תכה בו".
שורה תחתונה: "אדם לא מת סתם", לא סתם עוד הצגה.
