כוחו של המעצב
את השקפת העולם הדמוקרטית שלו בעיצוב מיישם מעצב־העל קארים ראשיד גם בבניין היהלום שהוא מעצב בימים אלה במנהטן. ל"כלכליסט" הוא מסביר איך אפשר להוריד עלויות וגם לשמור על סטנדרטים גבוהים ולמה למעצבים יש את הכוח לעצב עולם חכם וטוב יותר
קארים ראשיד (53), אחד המעצבים התעשייתיים הבולטים בעשור הנוכחי, ידוע בחיבתו העזה לחליפות ססגוניות. גם קשת התחומים שהמעצב, ממוצא מצרי־אנגלי, עוסק בהם ססגונית - באמתחתו עיצוב של יותר מ־3,000 מוצרים ממגוון תחומים, ובהם רהיטים, גופי תאורה, מוצרים טכנולוגיים ומלונות ומסעדות במדינות ברחבי העולם. בשיחה עם "כלכליסט" הוא מעיד על אורח חיים אינטנסיבי המתחיל בשתיית קפה אורגני חזק מדי בוקר, ולאחר מכן נסיעה ברכבת התחתית לסטודיו שלו במנהטן. שם הוא עובד על עיצוב של בערך עשרה פרויקטים במקביל בכל יום, וכל אחד מהם משמש השראה לאחר. "בין אם מדובר בשעון, תכשיט, מלון או מחשב נייד, כל אלה הם חלק מניסיוננו האישי ובר החלוף ומהזיכרון הקולקטיבי והציבורי שלנו כחברה", הוא אומר.
הוא משתף פעולה עם חברות מסחריות, בין השאר גם עם החברות הישראליות הולנדיה וסודה סטרים. "אני נהנה מהחופש שאני מקבל מחברות מסחריות. הן מודעות לכוח של העיצוב, איך הוא בונה ומעצב שווקים חדשים, יוצר נאמנות למותג ובונה מותג עצמאי".
נושא ציבורי
בימים אלה הוא מעצב עבור Hap investments, חברת יזמות נדל"ן אמריקאית בבעלות ישראלית הפועלת בניו יורק ובישראל, את פרויקט Hap Six Diamond בלב שכונת איסט הארלם בצפון מנהטן. מדובר בבניין בן שמונה קומות המעוצב בצורת יהלום וממוקם בקרבת סנטרל פארק, שיכלול 19 יחידות דיור של שניים ושלושה חדרים במונחים ישראליים (בארה"ב לא נהוג לספור את הסלון - ר"ק), בטווח מחירים של 430–650 אלף דולר.
המעצב, שזוכה באופן קבוע בפרסי עיצוב בינלאומיים כמו פרסred dot היוקרתי, מיישם בבניין את שיטת העיצוב הדמוקרטית שהוא אחד מחסידיה, אשר משלבת לדבריו עיצוב במחירים נגישים, ללא התפשרות על הסטנדרטים הגבוהים. כדי להסביר כיצד השיטה מתקיימת הוא נותן כדוגמה את בניין היהלום, שבו יחידות המטבח והמרפסות זהות בכל הבניין. "הרעיון של היחידות הזהות הוא מודולרי, ולכן כלכלי. זהו עיצוב עבור הדור החדש. עבדנו קשה כדי לשמור על עלויות נמוכות".
הוא מייחס כוח רב לעיצוב בהיבט החברתי. "משימתי היא להפוך את העיצוב לנושא ציבורי", הוא אומר, "אני מאמין שעיצוב טוב יכול ליצור תנאים חברתיים חדשים והבנה של התרבות העכשווית".
זה לא קצת יומרני? איך העיצוב יכול לייצר חברה טובה יותר?
"על ידי החלפת חפצים בעיצוב גרוע ואיכות ירודה בחפצים בעלי איכות גבוהה, בנויים ומעוצבים היטב, ארגונומיים, הגיוניים ובתקווה שגם בני קיימא - כל עיצוב טוב צריך להחליף שלושה עיצובים פחות טובים. כדי לצמצם את הבזבוז, כדי לבנות יחסים ארוכי טווח עם צרכנים, וכדי לחזק את ערכי הליבה של המותג. למעצבים יש הכוח לעצב עולם חכם וטוב יותר, להפוך מוצרים יפים ועשויים היטב לנגישים עבור כולם. אני מנסה להחדיר את הפילוסופיה הזאת של 'designocracy' (שילוב של המילים design ו־democracy - ר"ק) לכל מה שאני יוצר".
מה מייחד את בניין היהלום?
"הקונספט מתמקד בדפוסים שחוזרים על עצמם, באור ובצבע. העובדה שהבניין ממוקם באחד הרחובות הצפופים של מנהטן הופכת את עיצובו לפוטנציאל לשמש מעין שלט חוצות. השתמשנו בדפוסי מבנה יפניים ואסלאמיים מסורתיים, ועשינו להם אינטרפרטציה עם אלגוריתם המבוסס על גיאומטריה, כדי ליצור משטח דינמי וחזק. הדפוס התלת־ממדי נפרס על פני החזיתות המערביות והמזרחיות של הבניין ולאורך מעקה המרפסת, ומאפשר משחק באור המחלחל אל חדר המגורים. את הקיר הדרומי עיצבנו בהתחשב בקרבה לסנטרל פארק, והשתמשנו בו כסנן אור גיאומטרי שנועד לאפשר לאור לחדור ל'עור' של הבניין".
העבודה על הבניין נעשית בשיתוף פעולה עם משרד האדריכלים הניו־יורקי TGP. זהו הפרויקט החמישי שראשיד מקיים עם חברת Hap investments, שהוקמה לפני שלוש וחצי שנים בידי שלושה שותפים: המנכ"ל בישראל עו"ד ניר אמזל (38), המנכ"ל בניו יורק ערן פולק (40) ועו"ד אמיר חסיד (38), מנהל הפיתוח העסקי בחברה. בשניים מהפרויקטים ראשיד עיצב רק את פנים הדירות, בבניין היהלום ובשני בניינים נוספים הוא מעורב גם בעיצוב החוץ. בימים אלה נמצאת החברה בשלבים אחרונים של הכנת הבקשה להיתר בנייה מעיריית ניו יורק. לדברי אמזל, עלות הפרויקט היא בין 9 ל־10 מיליון דולר, והבנייה תסתיים עד אפריל 2015. באשר לשכר שראשיד מקבל, הוא מספר שעבור פרויקטים בסדר גודל כזה נהוג לשלם מיליון שקל.
ראשיד עובד בימים אלה על 65 פרויקטים ברחבי העולם, ובהם בנייני דירות ומלונות בתל אביב (בבית פולישוק ברחוב נחלת בנימין - ר"ק), והוא מתכונן לקראת יריד העיצוב של מילאנו שייפתח ביום שלישי הקרוב. ההנאה שלו מהעבודה מופגנת, וכאשר הוא נשאל על תוכניותיו לעתיד הוא נשמע כמי שמתאר עוד יום בעבודה, "לעצב מבנים נוספים, להוציא קו אופנה ולעצב ככל יכולתי כדי להעצים את הממשקים עם החוויה האנושית".
