$
פנאי

השבוע: פסגת החינוך

תראו איך התגוששות טובה יצרה באז סביב משרד החינוך. אבל כשיתפזר האבק ויוכרז השר הוא יגלה שחלק מההתמודדויות שמחכות לו הן בלתי זוהרות בעליל

תמי ארד 08:5714.03.13

משמח לגלות שתפקיד שר החינוך הפך למושא התכתשות בין המפלגות בדרכן להקמת הקואליציה. אם כי ראוי להכניס את השמחה לפרופורציות. החינוך אינו בראש סדר העדיפויות של נתניהו, אף שהוא נאחז בו כאקט הגנתי על מעוזו האחרון. גדעון סער עדיין לא מאיים עליו כמו יאיר לפיד, שלא הסתיר את כוונתו לרשת את כיסאו בעודו בחיים. בעיני נתניהו שאיפה שכזו היא בלתי נסבלת, ולכן ההתעקשות שלו על תיק החינוך, נכון לכתיבת שורות אלה, היא אקט חינוכי הכרחי מול הצעיר חסר המנוח מיש עתיד.

 

תלמידי בית הספר התיכון ע"ש רבין בכפר סבא לימדו השבוע את צוות המורים שלהם שיעור בחינוך ושיעור בתקשורת. ההפגנה שארגנו, כשגילו באקראי מה חושבים עליהם מוריהם, עוררה כצפוי רעש גדול. בתור תלמידה אני מעריכה שהייתי נעלבת כמוהם. בתור הורה הייתי נעלבת אפילו יותר, אבל אסור לשכוח שמדובר במעידה אנושית. מאז ימי אריסטו המורים מרכלים על התלמידים, התלמידים על המורים ואין צורך לנפח את התקרית מעבר לממדיה.

 

הפגנת התלמידים בכפר סבא הפגנת התלמידים בכפר סבא צילום: יריב כץ

 

לפני שמנכלי"ת משרד החינוך מזדרזת לחרוץ את גורל מנהלת בית הספר וגורל המורה שהאצבע שלה מעדה על ה־Send, ראוי שתזמן אליה מנהלת אחרת של בית ספר יסודי, שגישתה הבלתי חינוכית בעליל לא זכתה להד השלילי שהיה עולה אילו המקרה היה מתרחש בבית ספר תיכון אליטיסטי במרכז הארץ. מדובר בילד צעיר בבית ספר יסודי, שסובל מהתעללות יומיומית מצד חבריו לכיתה. בשיחה שהוקלטה בין האם למנהלת בית הספר ושודרה בערוצי התקשורת, המנהלת תלתה את האשם בתלמיד החלש, שלא יודע להגן על עצמו, ובהורים שלא שלחו אותו לטיפול. התלמיד הפגוע לא יצא להפגין. הוא מסתגר בביתו ומסרב ללכת לבית הספר.

 

לעצם התקרית בתיכון בכפר סבא אין זה משנה מי יהיה שר החינוך הבא. טעות היא טעות, גם אם היא פאדיחה גדולה. לגישה הטיפולית במקרה של הילד המוכה עשויה להיות השפעה מעצם רוחו של השר המכהן. כאן הכשל החינוכי מובנה בתפיסת העולם של המנהלת, שדומה כי משרה בשב"ס מתאימה לה יותר.

 

בשעת כתיבת שורות אלה עשן לבן עדיין לא היתמר מעל משרד ראש הממשלה, או להבדיל מהארובה בגג הקפלה הסיסטינית. על פי מסורת הוותיקן, רגע אחרי שהאפיפיור נבחר הוא פורש לחדר כדי לבכות על גודל האחריות שהוטלה עליו. אפילו כמטאפורה אני מתקשה לראות את נתניהו פורש לבכות בשל נסיבות פרוזאיות כאלה.

 

כמו כן, לא צפויות דמעות התרגשות בעיני ראש הממשלה, כשהנשיא אובמה ינחת בארץ בשבוע הבא, אבל נראה שישראלים רבים דווקא מתרגשים לקראת בוא הנשיא האמריקני. נותרו ימים ספורים לנסח בקשה מנומקת לשגרירות האמריקנית ולהסביר במילים משכנעות מדוע דווקא אתם ראויים להימנות עם המאושרים שיזכו לשמוע את קולו החי של אובמה. אני ויתרתי על הוויזה לבנייני האומה. הסבר בשבוע הבא.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x