"האמנים ימשיכו ליצור"

פסטיבל אשה שייפתח ב־27 בפברואר בתיאטרון חולון יספק טעימה מהמוזיקה היוונית במופע "היווניות - שירתן של האלות" (1 במרץ), דיאלוג בין שתי זמרות מתרבויות שונות: מרתה מברואידי היוונייה ותמוז ניסים הישראלית. "נפגשנו במקרה בפארוס", מספרת ניסים. "שתינו באות מארצות שונות ומסגנון מוזיקלי אחר, מרתה ממוזיקה עותמנית ובלקנית ומנגנת בלאוטה, אני מתחום הג'אז ומנגנת בפסנתר. לכבוד הפרויקט בישראל שילבנו גם כמה גרסאות בעברית ולדינו".

ניסים (27) חיה באתונה עם בן זוגה היווני, גיטריסט שפגשה בזמן לימודיה בקונסרבטוריון בהאג. למרות המצב הכלכלי הקשה היא הצליחה להשתלב בתעשייה המקומית, ומופיעה במועדוני ג'אז, מקליטה שירים עם הרכב מקומי ומשתתפת במחזמר. "להיות אמן זה לא קל בכל מקום, ואמנים ימשיכו ליצור גם בתנאים לא תנאים", היא אומרת. "בתור ישראלית אני יודעת שגם כשהמצב קשה לא מפסיקים לחיות, ומנסים כאן לשמור על אורח חיים נורמלי כמה שאפשר. לפני שלוש שנים לאמנים ביוון היה יותר טוב מלאמנים בישראל, אבל היום זה כבר לא כך. כשמפטרים אנשים מהעבודה הם יוצאים פחות לשמוע מוזיקה, והמקומות שמופיעים בהם משלמים פחות".

גם במדינה שהניחה את היסודות לעולם התיאטרון וממנה יצאו גדולי המחזאים עד היום תקציב התרבות הוא הראשון שנפגע. "תקציב החינוך והתרבות מלכתחילה לא היה גבוה, ועכשיו מקצצים בכל דבר", מספרת ניסים, "חותכים את הפנסיות של אנשים בחצי, נסגרים מקומות עבודה קטנים ולא רק מועדוני מוזיקה. בן זוגי לימד מוזיקה במשרה מלאה והיום נשאר עם תלמיד אחד, בתי ספר למוזיקה של המדינה בסכנת סגירה, ויש אנשים, ואנחנו ביניהם, שרוצים לעזוב את יוון".

חושבת לחזור לחיות בישראל?

"אין כרגע מקום שאני רוצה לחיות בו. אני בהחלט מתגעגעת לישראל, ושם גם אופיע עם הרכב הג'אז שלי, ואני מקווה למצוא שוב את הקשרים המוזיקליים בארץ. כרגע אני מרגישה כאן מאוד בבית, ובתור מוזיקאית שגם כותבת אני מקבלת המון השראה".